ורטיגו – הינה מחלה שגורמת לחולה בה, להרגיש סחרחורת ותחושה מוטעית, שבה הוא או סביבתו זזים ללא הרף. ורטיגו יכול להיווצר מפגיעה באוזן התיכונה, בעצב שיווי המשקל או בעצבים ובמרכזים הוסטיבולרים של המוח.
אופן השימוש
קיירטיב 1-2 כמוסות עד 3 פעמים ביום רחוק מזמני הארוחה.
אופטיב הנחיות שימוש כלליות: 2-4 כמוסות ליום עם הארוחה.
טי-3 1-כף ב ¾ כוס מים עד 3 פעמים ביום רחוק מארוחה.
הנחיות כלליות:
- אופן ההכנה: מזוג ¾ כוס של המשקה המועדף עליך (מים, מיץ טבעי, חלב, יוגורט, חלב סויה ועוד), הוסף טי-3, ערבב היטב ושתה מיד. יש להתרחק כחצי שעה לפחות מזמן הארוחה. אין לחמם את המוצר.
- אחסן במקום קריר ויבש, ואם אין ברשותך, שמור בקירור.
למידע נוסף ולהדרכה 03-5399000
ורטיגו – הגדרת המחלהורטיגו הינו סימפטום של מגוון בעיות הקשורות לאוזן הפנימית, למוח או לעצבים. ורטיגו זו תחושה של סחרחורת סיבובית, שהסובל ממנה מרגיש שהוא או הסביבה נמצאים בתנועה כאשר אין כלל תזוזה ממשית.
בעת התקף ורטיגו על החולה לשכב לנוח ולהימנע מאורות חזקים, ולא להיות בתנועה או עמידה, אשר עשויות לגרום לבחילות והקאות.
סחרחורת וורטיגו הינם שני מצבים שונים. ורטיגו הוא סוג של סחרחורת, אך לא כל סחרחורת היא ורטיגו. ורטיגו חמור יותר מסחרחורת, כיוון שמדובר באשליה של תנועה.
לרוב האנשים הסובלים מורטיגו יש בעיה בעצב הווסטיבולרי הפריפריאלי, כאשר לאחוז קטן מהחולים יש בעיה במערכת המרכזית.
במקרים שבהם הפגיעה היא בגזע המוח או במוח הקטן (הפרעה במערכת המרכזית), מדובר לרוב בבעיה כרונית המפתחת בהדרגתיות. כאשר הפרעה פריפריאלית הינה יותר אינטנסיבית.
ורטיגו – סימפטומים
- חולשהוסחרחורת
- חוסר שיווי משקל
- בלבול
- בחילות והקאות
- יכולת ריכוז נמוכה
- עייפות
- תפקוד קוגניטיבי ירוד
- הזעה
- איבוד שמיעה פתאומי או צפצוף באוזן
- ניסטגמוס – תנועה חריגה של העיניים
- ראייה מטושטשת
- רגישות לרעש ולאור
- כאבי ראש
- כאבי שרירים
- בעיות בזיכרון
- קשיי קריאה
ורטיגו – גורמים
הסחרחורת המאפיינת את הורטיגו קשורה לבעיות במערכת שיווי המשקל, לעצבים הסנסוריים או לאזורים מסויימים בראש.
- מיגרנות – עשויות להתפתח כתוצאה מאלרגיה למזון, שינויים הורמונליים, מתח ועוד, ועלולות להוביל לורטיגו שנמשך דקות אחדות או אף כמה ימים.
- מנייר – מחלה של האוזן הפנימית, הקשורה להצטברות נוזלים באוזניים, העלולים לגרום להתקפי ורטיגו הנמשכים כ-30 דקות ומעלה. מנייר עשויה לנבוע מבעיה מטבולית או מהפרעות במערכת החיסון.
- דלקת באוזן הפנימית – דלקת הנקראת גם דלקת בעצב הפרוזדור(Vestibular neuronitis) או דלקת המבוך ((Labyrinthinits ועלולה להיות ויראלית או בקטריאלית. מצב זה עשוי לגרום להתקפי ורטיגו חמורים שעלולים להגיע בפתאומיות ולהימשך כמה ימים.
- אקוסטיק נוירומה – גידול מוחי נדיר ולא סרטני, אשר נמצא על עצב השמע, שהוא העצב אשר אחראי על האיזון והשמיעה.
- ורטיגו פרוקסיזמלי פריפרי (BPPV Benign paroxysmal positional Vertigo) – זהו הגורם השכיח לורטיגו, שמקורו באוזן הפנימית. סחרחורת מתחילה בפתאומיות כתוצאה מהזזת הראש, ועשויה להימשך זמן קצר. אפיזודות אלו מתרחשות כתוצאה מקריסטלים של סידן קרבונט המצויים בלבירינת (חלק באוזן הפנימית) ואחראים על שיווי המשקל. קריסטלים אלו ניתקים ממקומם ומתחילים לנוע בתעלת האוזן הפנימית.
- גידול במוח באזור הצרבלום.
- פגיעת ראש ופגיעה צווארית.
- ירידה בזרימת הדם לבסיס המוח.
- טרשת עורקים – סיבוך של סוכרת, שגם הוא מוביל לירידה בזרימת הדם למוח.
- גורמים פחות נפוצים לורטיגו, ברוב המקרים, קשורים לתופעת לוואי של תרופות או לבעיות נוירולוגיות הכוללות: שבץ, דימום מוחי, טרשת נפוצההמשפיעה על מערכת העצבים המרכזית וכו'.
ורטיגו – סוגי המחלה
קיימים 2 סוגי ורטיגו:
ורטיגו מרכזי (Central vertigo) –
כולל את המוח ואת מערכת העצבים המרכזית. בדרך כלל מופיעים סימפטומים נוירולוגים, מוטורים או סנסורים.
ורטיגו מרכזי עשוי להיגרם כתוצאה מ–:
- התקפים, אך זה נדיר.
- גידולים, ברוב המקרים לא מדובר בגידולים סרטניים.
- מיגרנות
- אירוע מוחי
- אלכוהול וסמים מסויימים.
- מחלותכלי דם
- טרשת נפוצה
ורטיגו פריפריאלי (Peripheral Vertigo) –
כולל סיבות הקשורות לאוזן הפנימית, אשר אחראית על שיווי המשקל. בדרך כלל מופיעים סימפטומים כגון: בחילות והקאות, ניסטגמוס, טיניטוס, ברדיקרדיה, וכן המצב עלול להגיע לכדי אובדן שמיעה.
ורטיגו פריפריאלי עלול להיגרם כתוצאה מ–:
- ורטיגו פרוקסיזמלי פריפרי – Benign paroxysmal positional Vertigo.
- פגיעת ראש – ורטיגו פוסט טראומטי.
- מנייר
- לחץ על עצב שיווי המשקל כתוצאה מגידולים שאינם סרטניים.
- דלקת של עצב שיווי המשקל
- דלקת המבוך ((Labyrinthinits – דלקת במבנה שנקרא לבירינת, המצוי באוזן הפנימית.
- תרופות מסויימות
ורטיגו – סיבוכים
ישנם מקרים חמורים יותר של ורטיגו, אשר מובילים לסיבוכים הכוללים:
- התייבשות– מצב הנגרם כתוצאה מהסימפטומים של המחלה הכוללים בחילות והקאות.
- פציעות– סחרחורת וחוסר שיווי משקל הידועים כמאפיינים העיקריים של המחלה, עשויים להוביל לנפילות ולגרום לתאונות.
- בעיות רגשיות– מקרים חמורים של ורטיגו עשויים לגרום להגבלה בפעילות היומיומית של החולה, מה שעלול להוביל לחוסר ביטחון עצמי ולדיכאון.
- ורטיגו שמופיע בפתאומיות או ורטיגו שקיים זמן ממושך עשויים להוביל לבעיות בלבאו לשבץ מוחי.
ורטיגו – אבחון
חשוב מאוד לאבחן את המקור לתחושת ורטיגו או לסחרחורות על מנת לשלול בעיות רציניות יותר כגון: בעיות לב, גידולים וכו'.
- בדיקת דם– בדיקה הנעשית לשלילת אבחנות אחרות.
- בדיקה גופנית– כוללת מדידה של לחץ הדם וקצב הלב.
- בדיקה נוירולוגית– בדיקה של עצבי הפנים ועצב המערכת הווסטיבולרית, שרירי הפנים. בדיקה של שיווי משקל, קורדינציה וכו'.
- בדיקת שמיעה– בדיקה אשר נעשית אם יש טנטון או איבוד שמיעה.
- בדיקת מבחן קלורי– בבדיקה זו מזרימים מים פושרים או קרים לתוך האוזן למשך כ- 30 שניות. השינוי בטמפרטורות יוצר גירוי באיברי מערכת שיווי המשקל (המערכת הווסטיבולרית), וכך ניתן לבדוק את תפקודם.
- ניקור מותני– בדיקה של הנוזל המקיף את המוח ומצוי גם בעמוד השדרה.
- Electronystagmography) ENG)– בדיקה נוירולוגית אשר משתמשים בה להערכת תפקודה של המערכת הווסטיבולרית. משמשת לבדיקת שמיעה בשתי האוזניים, וכן יעילה בגילוי של ניסטגמוס (תנועה חריגה של העיניים).
- Posturography– מכשיר הבודק את מידת שיווי המשקל, ומסייע להעריך מהו מנגנון העזר בו הגוף משתמש על מנת לשמור על היציבות. באמצעות בדיקה זו ניתן לגלות את מקור הבעיה, ולבחון דרכים לשיקום המצב או לביצוע מעקב.
- בדיקות הדמיה– ביצוע צילום רנטגן, CT ו- MRI על מנת לבדוק תופעות חריגות בראש, אשר עשויות לגרום לורטיגו.
- Dix-Hallpike's manoeuvre– בדיקה זו מסייעת להבחין בין הפרעה ווסטיבולרית מרכזית לבין פריפרית. בעת הבדיקה על המטופל לדווח אם מופיעים סימפטומים של ורטיגו בעת שינוי תנוחה של הראש (מישיבה לשכיבה כאשר הראש מוטה לצד), ועל המטפל לבדוק האם יש סימנים לניסטגמוס – תנועת עיניים חריגה.
אם ישנו מרווח זמן בין הופעת הניסטגמוס לבין הופעת סימפטומים של ורטיגו, ניתן לאבחן כי מדובר בהפרעה ווסטיבולרית פריפרית. אם אין מרווח זמן ככל הנראה מדובר בהפרעה ווסטיבולרית מרכזית. חוזרים על הבדיקה שוב כאשר הראש מונח לכיוון השני. בדיקה זו משמשת לאבחנה של ורטיגו פרוקסיזמלי פריפרי. - Head impulse test– בדיקה זו כוללת תנועה מהירה של הראש כדי לבדוק את תנועת העיניים. המטופל מתבקש להביט על הרופא כאשר הוא מזיז את ראשו לצדדים. אם המטופל לא מסוגל להסתכל על הרופא כאשר ראשו פונה לצד, הבדיקה הינה חיובית ומדובר בורטיגו פריפריאלי הקשור לאוזן הפנימית.
- Romberg's test– בדיקה שבה בוחנים את היציבה של המטופל, כלומר המטופל עומד כאשר ידיו פרוסות לפניו ועיניו עצומות. הבדיקה יוצאת חיובית אם הוא מאבד את שיווי המשקל כאשר הוא עוצם את העיניים.
- Unterberger's test– בדיקה בה המטופל צועד במקום במשך 30 שניות כאשר עיניו עצומות, ועשויה להראות על נטייה לכיוון הצד הפגוע.