ריפלוקס –הוא מצב שבו סוגר הושט התחתון אינו מתפקד באופן מלא וכך מתאפשר מעבר של תכולת הקיבה בחזרה אל הושט. ריפלוקס גורם לכיבים רבים ולנזק לושט.
אופן השימוש
הנחיות שימוש כלליות:
כללי: 1-2 כמוסות, עד 3 פעמים ביום, לפני הארוחה .בהתאם לצורך.
לחלק העליון של מערכת העיכול, הלשון, הוושט ורום הקיבה: לפתוח את הכמוסה ולערבב עם רבע כוס מים חמים, להמתין 5 דקות, להוסיף עוד מים עד לכוס מלאה ולשתות.
קלטיב בשימוש חיצוני:
ללשון, לחניכיים ולעור: לרוקן כמוסה לתוך קערית עם כפית מים חמים (למרקם סמיך) ולערבב היטב. להמתין 5 דקות ולמרוח מספר פעמים ביום, בהתאם לצורך.
קיירטיב 1-2 כמוסות עד 3 פעמים ביום רחוק מזמני הארוחה.
למידע נוסף ולהדרכה 03-5399000
קלטיב פתוח לשימוש פנימי – לערבב תוכן של 1 כמוסה בכוס מים חמימים,3 פעמים ביום, לגרגר ולבלוע.
ריפלוקס – הגדרת המחלה
ריפלוקס, הנקרא גם החזר קיבתי וושטי, ובאנגלית-GERD, הוא מצב בו חומצה מהקיבה עולה לכיוון הוושט וגורמת לתחושת צריבה ולסימפטומים נוספים.
במעבר בין הושט לקיבה יש שסתום שהוא שריר האמור להיות חד כיווני, אשר מטרתו להעביר את המזון מהפה לכיוון הקיבה דרך הושט ולמנוע מהמזון ומהתוכן החומצי של הקיבה להגיע לושט.
בתהליך עיכול תקין סוגר הושט התחתון נפתח (עובר הרפיה) ומאפשר למזון להיכנס אל הקיבה. לאחר מכן הסוגר מתכווץ ומונע זרימה חוזרת של המזון או של מיצי העיכול, אל הושט. השסתום אינו אמור להיות חד כיווני באופן מוחלט, מפני שיש צורך באפשרות לשחרר לחצים (גזים) או להקיא.
ריפלוקס מתרחש כאשר הסוגר שבין הקיבה למעי רפוי מדי ואינו מתכווץ כמו שצריך ולכן לא מונע את מעבר מיצי העיכול חזרה מהקיבה לוושט.
אנשים לא פעילים, אנשים השוכבים רוב זמנם ותינוקות שגם הם שוכבים רוב הזמן, עלולים לסבול יותר מאחרים מריפלוקס.
ריפלוקס – סימפטומים
- צרבת– התסמין השכיח ביותר של צרבת היא הכאב הצורב במרכז החזה, מאחורי עצם החזה. זה מתחיל בדרך כלל בבטן העליונה ומתפשט לתוך הצוואר. הכאב יכול להימשך מספר שעות. צרבת בדרך כלל גרועה יותר לאחר האכילה. כמו כן, שכיבה או התכופפות יכולים יחמירו את צרבת.
- טעם מר בפה.
- יובש מתמיד ושיעול.
- צרידות(במיוחד בבוקר).
- תחושה של מועקה בגרון, כאילו פיסת מזון תקוע .
- התסמינים השכיחים ביותר אצל ילדים הם הקאות, שיעול, בעיות נשימה אחרות.
ריפלוקס – גורמים
ריפלוקס היא בעיה תפקודית בעלת קושי משתנה.
אצל אנשים הסובלים מריפלוקס סוגר הושט התחתון אינו מתפקד באופן מלא, וכך מתאפשר מעבר של תכולת הקיבה (או מקצתה) בחזרה אל הושט. תכולת הקיבה חומצית מאוד והיא פוגעת בדופן הושט, גורמת לכיבים רבים ולנזק בושט עצמו.
כאשר יש התפתחות כיבים בושט זה מאד לא נוח ולא נעים ויכול להגיע ממצב של כאבים קלים עד לכאבים איומים. יש כאלה שחווים הרגשה כה רעה שנדמית כתחושה של התקף לב. במצב זה קשה מאוד לתפקד, ולעיתים אף קשה לנשום ויש צורך באשפוז.
כאשר אדם הסובל מבעיית ריפלוקס ישן, החומצות עלולות להגיע עד ללוע ובגלל השכיבה להיכנס חזרה מהושט לקנה הנשימה. במקרה זה הסיבוך קשה יותר כי נוצרים כיבים בקנה הנשימה, אשר יכולים לגרום לדלקת ריאות או לפגיעה קשה בריאות.
לעיתים אנשים חשים כאב גרון תמידי והוא עלול להיות קשור לריפלוקס, כי החומצות פוגעות ברירית הלוע והגרון.
חומרת המחלה מושפעת ממספר גורמים:
- דרגת הפגיעה בתפקוד סוגר הושט התחתון.
- סוג הנוזלים הזורמים בחזרה אל תוך הושט.
- משך שהיית החומצה בוושט עד למעברה בחזרה לקיבה ונטרולה על ידי הרוק.
- שלמות רירית הושט.
- גורמים תזונתיים.
- גורמים התנהגותיים.
- ועוד.
ריפלוקס הינו מצב שכיח אצל תינוקות, ילדים ומבוגרים.
ריפלוקס אצל תינוקות – השכיחות לריפלוקס נובעת מכך שהם שוכבים רוב הזמן ואוכלים בשכיבה על הגב. חולשת שרירים שעדיין קיימת אצל תינוקות, הזוית בה הושט נפגש עם הקיבה וחוסר תמיכת שריר הסרעפת (הדיאפרגמה); כל הגורמים האלה מפחיתים את תיפקוד ה"שסתום" בין הושט לקיבה וגורמים לעליית תוכן הקיבה לוושט ביתר קלות.
הריפלוקס הוא הגורם העיקרי להקאות ולפליטות אצל תינוקות או ילדים.
פליטות יכולות לנבוע גם על רקע של רגישות לחלבון במזון, כמו רגישות לחלבון חלב פרה, לחלבון סויה או למזונות שונים.
תופעות ריפלוקס אצל מבוגרים – ריפלוקס אצל מבוגרים עלול לגרום לכאבים בדרכי העיכול וכאבים בחזה, לתחושה כמו דלקת גרון תמידית, לשיעול, לבחילות ולהקאות.
אף אחד לא יודע את הגורם המדויק של ריפלוקס.
להלן מספר גורמים התורמים להחלשת או להרפיית שריר הסוגר התחתון של הוושט, מה שהופך ריפלוקס לגרוע יותר:
- סגנון חיים –שימוש באלכוהול או סיגריות, השמנת יתר, יציבה לקויה (רפויה).
- תרופות –חוסמי ערוץ הסידן, (תאופילין, אנטיהיסטמינים.
- מזונות שונים –מוצרי דיאט, מזונות שומניים ומטוגנים, שוקולד, שום ובצל, משקאות עם קפאין, חומצה מזונות כגון פירות הדר, עגבניות, מזונות חריפים, חומרי טעם מנטה.
- הרגלי אכילה –אכילת ארוחות גדולות לפני השינה .
- מצבים רפואיים אחרים – בקע סרעפתי, הריון, סוכרתועלייה מהירה במשקל.
- בקע סרעפתיהוא מצב שבו החלק העליון של הקיבה בולט מעל הסרעפת (השריר החזק המפריד בין איברי החזה מאלו של הבטן).
- בדרך כלל, הסרעפת משמש כמחסום נוסף, העוזר לסוגר לאטום את הכניסה לושט התחתון ולשמור על החזר של חומצה לתוך הוושט.
- בקע סרעפתי יכולה להיגרם על ידי שיעול או הקאות, מאמץ, או מאמץ גופני פתאומי. השמנת יתר והריון יכול לגרום למצב יותר גרוע.
- בקע סרעפתי נפוץ מאוד אצל אנשים מעל גיל 50.
- בקע סרעפתי בדרך כלל אינו דורש טיפול. במקרים נדירים, כאשר בקע הופך מעוות או עושה GERD – מחלת החזר קיבה וושט מתרחש כאשר שריר בסוף הוושט אינו נסגר כראוי ומאפשר לתוכן הקיבה לדלוף חזרה, או ריפלוקס, לתוך הוושט ולגרות אותו.- עלול להיווצר צורך בניתוח.
שמות נוספים למחלה: החזר קיבתי וישטי, בקע סרעפתי
ריפלוקס – סוגים
- מחלת ההחזר הוושטי- GERD, בה הסוגר התחתון של הוושט לא נסגר כראוי וחומצות הקיבה עולות לוושט.
- GERD "עקשן"- הגדרה למקרים בהם הסימפטומים של הריפלוקס ממשיכים למרות טיפול ממושך ואינטנסיבי במעכבי משאבת מימן.
- ברוב המקרים, GERD מלווה בדלקת בוושט הגורמת לנפיחות וגירוי. הדלקת נקראת "דלקת קיבה חושפת"- Erosive gastritis. לעומת זאת, במחקרים האחרונים נמצאו מקרים של GERD שאינם מלווים בדלקת. מקרים אלה מוגדרים כ-nonerosive reflux disease (NERD).
- Laryngopharyngeal Reflux(LPR)- מצב בו הסוגר העליון של הוושט לא מתפקד באופן תקין(לעומת הסוגר התחתון). הסוגר העליון של הוושט הוא המפריד בין חלל הפה לתחילת הוושט. במצב בו הסוגר אינו מתפקד כראוי, מתאפשר מעבר של חומצות מהוושט לחלל הפה.
ריפלוקס – סיבוכים
עם הזמן, דלקת כרונית בוושט, הנגרמת עקב החומצה העולה מהקיבה, עלולה לגרום לסיבוכים שונים:
- הנזק הנגרם לתאים בחלק התחתון של הוושט עלול להביא ליצירת רקמה צלקתית באותו אזור. הרקמה הצלקתית גורמת להיצרות של הוושט ומפריעה למעבר המזון, ולכן גורמת לקשיי בליעה.
- החומצה העולה מהקיבה פוגעת ושוחקת את רקמת הוושט ועלולה לגרום לכיבים- פצעים פתוחים בוושט. הכיבים בדרך כלל גורמים לדימום, כאב וקשיי בליעה.
- "וושט על שם בארט"- במקרה זה, החומצה, שבאופן כרוני פוגעת בוושט, גורמת לשינויים סרטניים בחלק התחתון של תאי רקמת הוושט. שינויים אלה מגבירים את הסיכון לסרטן הוושט.
ריפלוקס – אבחון
ניתן לאבחן ריפלוקס במספר דרכים:
על פי סימפטומים, בעיקר על פי תכיפות גבוהה של צרבות.
מכשיר המודד את רמת החומציות בוושט.
בליעת באריום- בדיקת רנטגן של מערכת העיכול העליונה. בדיקה זו כוללת בליעה של נוזל המצפה את השכבה הפנימית של מערכת העיכול. הנוזל, בעזרת צילומי הרנטגן, מאפשר לראות את המתרחש בוושט, בקיבה ובתריסריון.
אנדוסקופיה- שימוש בצינור גמיש, עליו יש מנורה ומצלמה, המאפשר הסתכלות לתוך הוושט והקיבה ומוכנס דרך הגרון. בעזרת האנדוסקופ ניתן גם לקחת דגימה מרקמת הוושט(ביופסיה) לצורך בדיקות נוספות, דבר שיכול למנוע סיבוכים אפשריים של הריפלוקס.
בדיקה המודדת את תנועתיות הוושט. הבדיקה מתבצעת על ידי קטטר המוכנס דרך האף לתוך הוושט.