מענה טבעי בטחורים
טחורים – אלו רקמות המכילות ורידים נפוחים ולעיתים מדממים, והם נמצאים בדופן החלחולת ומגיעים עד לפי הטבעת. טחורים פנימיים אינם ניתנים לראייה, וטחורים חיצוניים ניתנים למישוש חיצוני.
אופן השימוש
הנחיות שימוש כלליות:
כללי: 1-2 כמוסות, עד 3 פעמים ביום, לפני הארוחה .בהתאם לצורך.
לחלק העליון של מערכת העיכול, הלשון, הוושט ורום הקיבה: לפתוח את הכמוסה ולערבב עם רבע כוס מים חמים, להמתין 5 דקות, להוסיף עוד מים עד לכוס מלאה ולשתות.
קלטיב בשימוש חיצוני:
ללשון, לחניכיים ולעור: לרוקן כמוסה לתוך קערית עם כפית מים חמים (למרקם סמיך) ולערבב היטב. להמתין 5 דקות ולמרוח מספר פעמים ביום, בהתאם לצורך.
ביוקל 1-5 כפיות ליום בכוס מים בהדרגה (להתחיל משמינית כפית ליום) או עם מזון
יש לחלק את הכמות במהלך היום.
ניתן להשתמש להמתקת משקאות חמים/קרים, לאפיה ולבישול
למידע נוסף ולהדרכה 03-5399000
קלטיב פתוח למריחה חיצונית – לשפוך את תוכן הכמוסה לקערית קטנה ולהוסיף מעט מים חמים עד לקבלת משחה עיסתית. להמתין מספר דקות ולמרוח על המקום מספר פעמים עפ"י הצורך.
טחורים – הגדרת המחלה
טחורים הם רקמות הנמצאות באופן טבעי בדופן החלחולת עד לפי הטבעת, במעבר בין העורקים לוורידים. ישנם שני סוגים של טחורים – טחורים פנימיים וטחורים חיצוניים.
הטחורים הופכים לבעיה כאשר הם מתנפחים, דבר הגורם לגירוד, כאב ואף דימום. התנפחות טחור עלולה להתרחש בין היתר עקב מאמץ בזמן פעולת מעיים או עקב לחץ על האזור במהלך ההריון.
לעיתים הטחורים רק מציקים בזמן יציאת צואה, ובמקרים אחרים הם נפוחים וכואבים עד כדי חוסר יכולת לשבת. כאשר טחורים מתנפחים הם חוסמים את מעבר הצואה ולכן גורמים לכאב. לעיתים הטחורים מדממים ואנו נגלה את הדימום באסלה או בנייר הניגוב. טחורים עלולים להזדהם – דבר ההופך את הכאב לחמור יותר.
במקרים מסוימים, טחורים נעלמים תוך מספר ימים. אך ישנם מקרים בהם הסימפטומים נשארים לתקופה ארוכה ועלולים להיות קשים מאד.
טחורים נפוצים מאוד בעולם המודרני בגלל אורח החיים של חוסר תנועה מתמדת, תזונה לקויה, מתח ועוד. טחורים נפוצים יותר בקרב נשים מאשר בקרב גברים, בעיקר בגילאי 45-65. כמו כן, טחורים נפוצים אצל נשים בהריון.
ל- 75% מהאנשים יהיו טחורים בשלב כלשהו בחייהם.
טחורים – סימפטומים
- טחורים מדממים – דימום עלול להתרחש ללא כאב בזמן פעולת מעיים – תיתכן נוכחות של דם אדום בהיר בכמויות קטנות על נייר הטואלט, באסלה, או דימום בצואה. דם מפי הטבעת במקרה של טחורים יהיה בצבע בהיר, לעומת מקרים של בעיות באזורים הגבוהים יותר של מערכת העיכול – בהם הדם יהיה כהה.
- גירוד או גירוי באזור פי הטבעת.
- כאב או אי נוחות.
- נפיחות סביב פי הטבעת.
- נפיחות באזור פי הטבעת.
- בריחת צואה
הסימפטומים לטחורים בדרך כלל תלויים במיקום שלהם:
טחורים פנימיים – בתוך פי הטבעת. בדרך כלל לא ניתן לראות או להרגיש טחורים כאלה, ובדרך כלל הם אינם גורמים לחוסר נוחות. מאמץ או גירוי בזמן יציאת צואה יכול לגרום נזק לפני השטח העדין של הטחורים ולגרום לו לדמם. לעיתים, מאמץ יכול לדחוף טחורים פנימיים דרך פתח פי הטבעת החוצה. תופעה זו ידועה בשם צניחת טחורים והיא יכולה לגרום לגירוי ולכאב.
טחורים חיצוניים -הם מתחת לעור מסביב לפי הטבעת. טחורים חיצוניים יכולים לגרד או לדמם. לפעמים דימום במצב של טחורים חיצוניים עלול ליצור קריש דם (פקיק), וכתוצאה מכך כאבים חזקים, נפיחות ודלקת.
מתי לפנות לרופא?
דימום הוא הסימן השכיח ביותר של טחורים. אבל דימום רקטלי יכולה להתרחש גם במחלות אחרות, לרבות סרטן המעי הגס וסרטן פי הטבעת. אין להניח כי הדימום מגיע מטחורים ללא התייעצות עם רופא.הרופא שלך יכול לבצע בדיקה גופנית ובדיקות נוספות כדי לאבחן טחורים ולשלול מצבים חמורים יותר או מחלות.אם הסימפטומים של טחורים החלו יחד עם שינוי ניכר בהרגלי המעיים, או עם קרישי דם או עם דם מעורב בצואה, חשוב להתייעץ עם הרופא מיד.
טחורים – גורמים
לרוב הטחורים נגרמים מלחץ הנוצר על הוורידים שסביב פי הטבעת.
גורמים ללחץ עלולים להיות:
- עצירות מצריכה מאמץ רב כדי לדחוק את הצואה החוצה. המאמץ הרב אצל אנשים עם חולשת כלי דם ושרירים עלול לגרום להתנפחות כלי הדם או להתפוצצותם.
- ישיבה ממושכת על האסלה.
- בזמן הריון ובמיוחד בזמן הלידה, המאמץ גדול והחולשה גדולה. טחורים בהריון נפוצים בעיקר בשליש האחרון. בדרך כלל טחורים שהתפתחו בפעם הראשונה במהלך ההריון עוברים לאחר הלידה. טחורים נפוצים יותר בהריון בגלל הלחץ של הרחם על וורידי האגן. בנוסף, עצירות היא גם בעיה נפוצה במהלך ההריון, דבר המגביר את הסיכוי לטחורים.
- מאמץ בטני רב כמו בזמן הקאות או שיעול.
- שלשול או עצירות כרונית.
- השמנה
- מיימת
- יחסי מין אנאליים
- פעילות גופנית מופרזת.
- תזונה דלת סיבים
- הרמת משקל כבד וגם ישיבה ממושכת עלולים להחמיר טחורים קיימים.
גורמים נוספים:
- חולשת כלי דם. חולשה של כלי הדם באזור פי הטבעת נוטה להתרחש בגילאים מבוגרים. עם ההתבגרות, הרקמות התומכות בוורידים שבחלחולת ובפי הטבעת נחלשות ונמתחות.
- יתר לחץ דם פורטלי.
- סטרס נפשי.
- מספר סיבות עלולות להופיע בו זמנית ולגרום להיווצרות טחורים.
- מכיוון שישנם גורמים משותפים לטחורים ולפיסורה אנאלית (סדק בפי הטבעת), במקרים רבים הם מופיעים יחד.
טחורים – סוגי המחלה
טחורים פנימיים – טחורים הנמצאים בדופן החלחולת, מתחת לעור המקיף את פי הטבעת. טחורים אלה מכוסים בתאים הזהים לתאים שבשאר המעי. סוג זה בדרך כלל לא מורגש. בדרך כלל מזהים את המצב בעקבות דימום רקטלי. כאב יופיע בדרך כלל אם הטחורים הופכים לפקוקים.
טחורים חיצוניים – טחורים הבולטים מפי הטבעת וניתן למשש אותם. סוג זה של תאים מכוסים בתאים הזהים לתאי העור. טחורים אלה עלולים להיות מאד כואבים אך בדרך כלל הכאב חולף לאחר מספר ימים. הטחורים גורמים גם לנפיחות שעלולה לעבור רק לאחר מספר שבועות.
ישנם מקרים בהם יש שילוב בין טחורים פנימיים וחיצוניים.
טחורים – סיבוכים
ישנם מספר סיבוכים העלולים להתרחש במידה והטחורים מוזנחים ולא מטופלים לאורך זמן. בין הסיבוכים ישנם:
- אנמיה – דימום מתמשך של הטחורים עלול להביא למצב של אנמיה, בו לא מגיע מספיק חמצן לרקמות בגלל מחסור בברזל. מצב זה נדיר ויש לבדוק אם הדימום הוא אכן בגלל הטחורים.
- פקקת (תרומבוזיס) – טחורים חיצוניים עלולים להיחסם על ידי קריש דם. מצב זה מתבטא בכאב חמור המתגבר בכל פעולת מעיים וישיבה ממושכת.
- נמק – עלול להתרחש לעתים רחוקות.
- צניחת טחורים – עלולה להתרחש בטחורים פנימיים. זהו מצב בו הטחורים יוצאים מחוץ לפי הטבעת.
טחורים – אבחון
אנשים הסובלים מטחורים יכולים לאבחן זאת בעצמם בכמה דרכים:
במצב של טחורים חיצוניים ניתן להרגיש גוש בפי הטבעת. ישנם מצבים בהם רואים טיפות דם באסלה או על נייר הטואלט.
כאב אנאלי חמור עלול להתרחש כאשר יש טחורים חיצוניים, או כאשר טחורים פנימיים הופכים לנמק. תסמינים של אי נוחות וגרד אנאלי עלולים להתרחש גם כשיש לאנשים טחורים עם סדקים בפי הטבעת.
אבחון על ידי רופא:
ראשית, הרופא יאבחן טחורים על ידי בדיקה וויזואלית. לאחר מכן הרופא יבצע בדיקה רקטלית – על ידי אצבע עם כפפה משומנת או אנדוסקופ. בבדיקה זו לא ניתן לרוב להרגיש טחורים פנימיים.
בדיקות נוספות שניתן לעשות על מנת לשלול סיבות אחרות לדימום, בעיקר לאנשים בגיל 40 ומעלה:
- קולונוסקופיה – בדיקה הנעשית על ידי צינורית גמישה, הנקראת קולונוסקופ – מוחדרת דרך פי הטבעת ועד החלק העליון של המעי הגס, ומשדרת תמונות של החלק הפנימי של הרקטום ושל המעי הגס כולו.
- סיגמואידוסקופיה – הליך זה דומה לקולונוסקופיה, אבל הוא נעשה עם צינור קצר שנקרא סיגמואידוסקופ, המציג תמונה רק של הרקטום ושל הסיגמואיד – החלק התחתון של המעי הגס אשר מרוקן לתוך פי הטבעת.
- חוקן בריום ריינגן -עם חומר ניגוד בשם בריום שמוכנס לתוך המעי הגס.
- בדיקת דם נחוצה במצבים בהם קיים דימום כבד. במצב זה יש צורך לבדוק את רמת ההמוגלובין וכדוריות הדם האדומות