בריחת צואה – הוא מצב של איבוד שליטה על היציאות. בריחת צואה נובעת מבעיה במערכת העצבים ועלולה להופיע כתוצאה מפגיעות, ממחלות כמו אלצהיימר, מטיפולים ומפגם מולד.
אופן השימוש
הנחיות שימוש כלליות:
כללי: 1-2 כמוסות, עד 3 פעמים ביום, לפני הארוחה .בהתאם לצורך.
לחלק העליון של מערכת העיכול, הלשון, הוושט ורום הקיבה: לפתוח את הכמוסה ולערבב עם רבע כוס מים חמים, להמתין 5 דקות, להוסיף עוד מים עד לכוס מלאה ולשתות.
קלטיב בשימוש חיצוני:
ללשון, לחניכיים ולעור: לרוקן כמוסה לתוך קערית עם כפית מים חמים (למרקם סמיך) ולערבב היטב. להמתין 5 דקות ולמרוח מספר פעמים ביום, בהתאם לצורך.
למידע נוסף ולהדרכה 03-5399000
בריחת צואה – הגדרת המחלה
בריחת צואה היא איבוד השליטה על היציאות. בריחת צואה יכולה להתרחש עקב בעיה במערכת העצבים, חוסר תחושה, פגיעה בעמוד השדרה, במהלך שלשול, עקב טיפולים כימותרפיים או הקרנות במערכת העיכול התחתונה ועד לפי הטבעת, אצל חוליאלצהיימר ודומיו, או פגם מולד.
בריחת צואה – גורמים
מיגוון רחב של מצבים ובעיות יכול לגרום לבריחת צואה:
- עצירות– גורם שכיח של בריחת צואה היא עצירות. עצירות כרונית עלולה להוביל למסה גדולה של צואה יבשה קשה בתוך פי הטבעת שלך. מסה זו יכולה להיות גדולה מדי, וכתוצאה מכך, השרירים של פי הטבעת מותחים את המעיים, ואז בסופו של דבר נחלשים. צואה מימית במעלה מערכת העיכול עשוייה ללחוץ על המסה הקשה ולדלוף החוצה – נגרמת בריחת צואה. מלבד גרימה לשרירי פי הטבעת להימתח ולהיחלש, עצירות כרונית עלולה גם להפוך את העצבים של פי הטבעת והרקטום ולגרום להם להגיב פחות לנוכחות צואה בחלחולת.
- שלשול –צואה מוצקה יותר קל לשמור בפי הטבעת, מאשר צואה רכה. שלשול עלול להחמיר עד כדי מצב של בריחת צואה.
- נזק לשרירים –לעתים קרובות, הגורם לבריחת צואה היא פגיעה בסוגר האנאלי – שריר טבעתי בסוף הרקטום המסייע להחזיק בצואה. אם השרירים האלה ניזוקים, עלולה להתרחש דליפה החוצה. סוג זה של נזק יכול להתרחש במהלך הלידה, במיוחד אם במהלך הלידה יש אפיזיוטומיה או מלקחיים המשמשים במהלך הלידה.
- נזק עצבי –בריחת צואה יכולה להיגרם על ידי נזק לעצבים של הרקטום או לאלה השולטים על הסוגר של פי הטבעת. נזק עצבי יכול להיגרם על ידי לידה, מאמץ מתמיד בפעילות המעיים, פגיעה בחוט השדרה או משבץ מוחין. מחלות כגון סוכרתוטרשת נפוצה יכולות גם כן להשפיע על העצבים ולגרום לנזק שמוביל לבריחת צואה.
- ירידה בקיבולת / אחסון בחלחולת –בדרך כלל, פי הטבעת נמתח כדי להתאים ליציאה. אם פי הטבעת מצולק או קירות הרקטום התקשחו כתוצאה מניתוח, טיפול קרינתי או מחלת מעי דלקתית, כגון מחלת קרוהן או קוליטיס כיבית, פי הטבעת לא יוכל להימתח כפי שצריך, אזי יווצר מצב של דליפה.
- ניתוח –ניתוח לטיפול בטחורים – ורידים מוגדלים בפי הטבעת – עלול לגרום נזק לפי הטבעת ולגרום בריחת צואה.
- סרטן פי הטבעת – סרטן פי הטבעת והרקטום יכול להוביל לבריחת צואה, אם הסרטןחודר לקירות השריר או משבש את הדחפים העצביים הדרושים לעשיית צרכים.
- מצבים אחרים –אם קיים מצב של צניחת החלחולת, או טחורים שעלולים למנוע סגירה מוחלטת של סוגר פי הטבעת, התוצאה בריחת צואה.
מספר גורמים עשויים להגביר את הסיכון שלכם לבריחת צואה:
- הגיל– למרות שבריחת צואה יכולה להופיע בכל גיל, היא שכיחה יותר בקרב אנשים מבוגרים אשר לפעמים צריכים להתמודד עם חוסר שליטה על שלפוחית השתן (בריחת שתן). עם זאת, בריחת צואה היא לא חלק נורמלי מתהליך ההזדקנות.
- נשים– בריחת צואה יכול להיות שכיחה יותר בקרב נשים מאשר אצל גברים כי מצב זה יכול להיות סיבוך של הלידה.
- נזק עצבי– אנשים שיש להם מחלות כמו סוכרת או טרשת נפוצה עלולים להיות בסיכון של בריחת צואה. מצבים אלה עלולים לגרום נזק לעצבים המסייעים לעשיית הצרכים ולאיבוד שליטה.
- דמנציה– בריחת צואה היא לעיתים תוצר לוואי, בשלב מאוחר, באלצהיימר ובדמנציה.
נכות פיזית – נכות יכולה להקשות להגיע לשירותים בזמן, או אם הפגיעה שנגרמה כתוצאה מנכות פיזית גרמה לנזק עצבי רקטלי שהביא בריחת צואה