קרוהן – היא מחלת מעי דלקתית (IBD) המתאפיינת בדלקת כרונית בדפנות הפנימיות של המעיים. קרוהן מתאפיינת בכאב בטן, שלשול חמור ועוד, והסיבוכים הנובעים מהמחלה עלולים להיות מסכני חיים.
אופן השימוש
קיירטיב 1-2 כמוסות עד 3 פעמים ביום רחוק מזמני הארוחה.
הנחיות שימוש כלליות:
כללי: 1-2 כמוסות, עד 3 פעמים ביום, לפני הארוחה .בהתאם לצורך.
לחלק העליון של מערכת העיכול, הלשון, הוושט ורום הקיבה: לפתוח את הכמוסה ולערבב עם רבע כוס מים חמים, להמתין 5 דקות, להוסיף עוד מים עד לכוס מלאה ולשתות.
קלטיב בשימוש חיצוני:
ללשון, לחניכיים ולעור: לרוקן כמוסה לתוך קערית עם כפית מים חמים (למרקם סמיך) ולערבב היטב. להמתין 5 דקות ולמרוח מספר פעמים ביום, בהתאם לצורך.
למידע נוסף ולהדרכה 03-5399000
קרוהן – הגדרת המחלה
קרוהן היא דלקת כרונית בדפנות המעיים. המחלה פוגעת בצורה אופיינית במלוא העובי של דופן המעיים. לרוב היא מתפתחת בחלק הנמוך ביותר של המעי הדק (המעי הכריך, איליאום) ובמעי הגס, אך היא יכולה להופיע בכל חלק של דרכי העיכול, מהפה ועד לפי הטבעת.
בעשרים שנה האחרונות קרוהן נפוץ יותר בעיקר בארצות המתפתחות. המחלה נפוצה יותר אצל יהודים, ונוטה להופיע במשפחות שיש להן גם היסטוריה בבעיות עיכול.
הסיבה למחלת קרוהן אינה ידועה.
למרות שמחלת קרוהן נחשבת למחלה חשוכת מרפא, מטופלים רבים זכו להירפא ממחלה זו או נמצאים ברמיסיה לאורך שנים רבות.
המחקרים מתמקדים באפשרויות הבאות: תפקוד לקוי של המערכת החיסונית, מתח, תורשה, זיהוםותפריט.
על פי שיטת טבעוני הגורמים למחלה הם: חוסר איזון של נטיית טיפוס האדם, שיבושים בתפקודי מערכות ההגנה, מתחים וטראומות שלא מצאו פתרון הולם וחוסר יכולת להתמודד עם ווירוסים וחיידקים.
על פי שיטת טבעוני מחלות מעיים כמו מחלת קרוהן משפיעות על הפרקים ולהפך. לא פעם באים נערים ומבוגרים המתלוננים על כאבים ודלקת בפרקים, אך באבחון מדוקדק אנו מגלים לעיתים שהמקור הוא דלקתיות במערכת העיכול או מחלת קרוהן.
קרוהן – סימפטומים
התסמינים המוקדמים הנפוצים ביותר במחלת קרוהן הם:
שלשול כרוני, התכווצויות בבטן, חום, איבוד תיאבון, ירידה במשקל, ירידה של רמת ההמוגלובין, הברזל, וויטמין B-12 בדם, ועוד.
לעיתים קרובות המחלה תלווה בדימום, שלשול ועצירות לסירוגין.
סיבוכים נפוצים של מחלת קרוהן כוללים:
- התפתחות של חסימת מעיים.
- היווצרות כיסים מזוהמים המלאים במוגלה.
- התנקבות של המעי הדק היא סיבוך נדיר.
- כשהמעי הגס נפגע על ידי מחלת קרוהן, בדרך כלל יש דימום מהחלחולת (לאחר שנים רבות) והסיכוןלסרטן במעי הגסגדל.
- כשליש מהאנשים המפתחים מחלת קרוהן סובלים מבעיות מסביב לפי הטבעת, בעיקר מנצורים ומסדקים (פיסורות) ברפידת הקרום הרירי של פי הטבע.
מחלת קרוהן קשורה להפרעות מסוימות הפוגעות בחלקים אחרים של הגוף כמו אבנים בכיס המרה, ספיגה לקויה של חומרים מזינים והצטברות החלבון עמילואיד ברקמות (עמילואידוזיס).
כשמחלת קרוהן גורמת להתפרצותם של תסמינים במערכת העיכול, החולה עלול לחוות גם דלקת במפרקים (שיגרון), דלקת בלובן העין, אפטות, קשרירי עור מודלקים בזרועות וברגליים, ופצעי עור כחולים אדומים המכילים מוגלה.
קורה שמחלת קרוהן אינה גורמת להתפרצותם של תסמינים במערכת העיכול, אבל החולה עלול עדיין לחוות דלקת בעמוד השדרה (דלקת שדרה מקשחת), דלקת במפרקי אגן הירכיים, דלקת בתוך העין, ודלקת בדרכי המרה.
קרוהן – גורמים
הגורם של מחלת קרוהן אינו ידוע. המחלה ידועה כמחלה אוטואימונית בה תאים מסויימים בגוף פוגעים בתאים בריאים. בדרך כלל, התאים האלה וחלבונים באים להגן על הגוף מפני חיידקים, וירוסים מזיקים, פטריות פולשים זרים אחרים. הפעלה של מערכת החיסון גורמת לדלקת בתוך הרקמות שבו הפעלת מתרחשת (דלקת היא מנגנון חשוב של הגנה בשימוש על ידי המערכת החיסונית).
מספר מדענים חושדים כי זיהום על ידי חיידקים מסוימים, או ווירוסים יכולים להיות הגורם של מחלת קרוהן. עד כה, אין שום ראיות משכנעות כי המחלה נגרמת על ידי זיהום כלשהו. למרות שהתזונה עשויה להשפיע על תסמיני החולים עם מחלת קרוהן, אין זה סביר כי דיאטה אחראית למחלה.
מחלת קרוהן אינה מדבקת.
בדרך כלל, מערכת החיסון מופעלת רק כאשר הגוף נחשף לפולשים מזיקים. אצל אנשים עם מחלת קרוהן, מערכת החיסון מופעלת באופן חריג אפילו בהיעדר פולש. התוצאה המערכת החיסונית יוצרת דלקת כיבית כרוני. רגישות להפעלה של מערכת החיסון עוברת בירושה גנטית. לכן, קרובי משפחה מדרגה ראשונה (אחים, אחיות, ילדים, הורים) של אנשים עם קרוהן נוטים יותר לפתח מחלות אלו. לאחרונה זוהה גן הנקרא NOD2 בהקשר עם מחלת קרוהן. גן זה הוא חשוב בקביעה כיצד הגוף מגיב ל חיידקים. אנשים עם מוטציות בגן זה רגישים יותר לפתח מחלת קרוהן.
גנים אחרים עדיין נמצאים בבדיקה, חשוב להבנת הפתוגנזה של מחלת קרוהן כולל הגן 16- כמו ATG) 16L1 ) ו-IRGM, אשר שניהם תורמים לפגמים אשר זוהו במחקר של אגודה הגנום.
בהקשר זה, היו גם מחקרים אשר הראו כי במעיים של אנשים עם מחלת קרוהן יש רמות גבוהות יותר של סוג מסוים של חיידק, E. coli, אשר עשוי לשחק תפקיד בפתוגנזה. הניחו שהמנגנון שבאמצעותו יכול להתרחש חיסול של E. coli, על ידי מקרופאגים ברירית המעי. תפקידם המדויק של אלה, הם גורמים שונים בהתפתחות המחלה עדיין אינן הוכחות.
קרוהן – סוגי המחלה
כאמור התסמינים הנפוצים של מחלת קרוהן כוללים כאבי בטן, שלשולים, וכן ירידה במשקל – פחות תיאבון, חום, הזעות לילה, כאבים בפי הטבעת, ולעיתים דימום רקטלי.
כיצד מחלת קרוהן משפיעה על המעיים?
בשלבים המוקדמים, מחלת קרוהן גורמת לכיבים קטנים, מפוזרים, דמוי מכתש רדוד, על המשטח הפנימי של המעי.
עם הזמן, הכיבים נעשים עמוקים יותר, ובסופו של דבר נגרמות צלקות נוקשות על המעי. ככל שהמחלה מתקדמת, המעי הופך מצומצם יותר ויותר, ובסופו של דבר יכול להיחסם. בהימצאות כיבים עמוקים – חורים – בקיר המעי, החיידקים מתוך המעי יכולים לחדור לאיברים הסמוכים ולהדביק את חלל הבטן שמסביב.
כאשר מחלת קרוהן מצמצמת את המעי הדק עד כדי חסימה, הזרימה של תוכן המעי נפסקת. לפעמים, החסימה יכולה להיגרם על ידי פירות או ירקות, שנתקעו בקטע שכבר הצטמצם במעי. כאשר המעי חסום, לעכל מזון, נוזלים וגזים מהקיבה והמעי הדק לא יכול לעבור לתוך המעי הגס.
תסמינים של חסימת מעיים הם: כאבי בטן קשים, בחילותוהקאות, וכן התנפחות הבטן. חסימה של המעי הדק הרבה יותר סבירה מאשר חסימה של המעי הגס.
כיבים עמוקים יכולים לנקב חורים בקירות של המעי הדק ושל המעי הגס, ליצור מנהרה בין המעי לאיברים סמוכים. אם המנהרה מגיעה לכיב בחלל הבטן, נוצרים מוגלה, מורסה בבטן וזיהום מסוכן.אבצס בבטן יכול לגרום לחום גבוה, כאבי בטן ולסכן חיי אדם. כאשר המנהרות הכיביות סמוכות לאיבר, עלולה להיווצר פיסטולה.
היווצרות פיסטולה בין המעי לבין שלפוחית השתן (enteric – שלפוחית פיסטולה), יכולה לגרום לדלקות בתדירות גבוהה בדרכי השתן.
כאשר מתפתחת פיסטולה בין המעי והעור (enteric – עורית פיסטולה), מוגלה רירית עלולה לצאת מן הפתח אל העור של הבטן.
הפיתוח של פיסטולה בין המעי הגס והנרתיק גורמת לצואה לצאת דרך הנרתיק.
נוכחות של פיסטולה מהמעיים אל פי הטבעת (פיסטולה אנאלית) מובילה להפרשות ריריות ומוגלה מפתח המורסה לאזור סביב פי הטבעת.
במה מחלת קרוהן שונה מקוליטיס כיבית?
קרוהן יוצר אבססים על ממברנת המעיים הדקים והגסים בעודקוליטיס יותר כיבים. מחלת קרוהן עלולה לגרום לדלקת במעי הגס, החלחולת והמעי הדק וכן, מדי פעם, אפילו לדלקות בקיבה, בפה ובוושט.
דפוסי דלקת במחלת קרוהן שונים מקוליטיס כיבית. דלקת של קוליטיס כיבית נוטה לערב את השכבות השטחיות של הציפוי הפנימי של המעי. הדלקת גם נוטה להיות בפיזור אחיד (כל רירית במגזר מושפע של המעי הוא דלקתי).
שלא כמו קוליטיס כיבית, דלקת של מחלת קרוהן מרוכזת באזורים מסוימים יותר מאחרים והיא מופיעה בשכבות המעי שנמצאות עמוק יותר מאשר השכבות השטחיות, כלומר הדלקת של מחלת הקרוהן מרוכזת בשכבות הפנימיות. לכן, קטע של המעי שמושפע מן הדלקת במחלת קרוהן לעתים קרובות הוא משובץ כיבים עמוקים.
קרוהן – סיבוכים
מחלת קרוהן עלולה להוביל לסיבוכים הבאים:
- דלקת: הדלקת המאפיינת את מחלת הקרוהן עלולה לגרום לצלקות במעי, דבר שיוביל להידבקויות ולהיצרות המעי. הדלקת עלולה גם להתפשט ולעבור דרך קיר המעי לאיברים אחרים בגוף.
- חסימות: מחלת הקרוהן פוגעת בעובי דפנות המעי. ההיצרויות הנגרמות במעי בעקבות המחלה עלולות לפגוע במעבר המזון דרך המעי ולגרום לחסימות. במקרים אלו, לעיתים יש לבצע ניתוח להסרת החלק הנגוע במעי.
- כיבים: הדלקת הכרונית עלולה להביא להיווצרות פצעים פתוחים לכל אורך מערכת העיכול, כולל הפה ופי הטבעת.
- פיסטולות: כיבים בדופן המעי עלולים להתפשט עד לכדי יצירת פיסטולה- חיבור לא תקין בין חלקי גוף שונים. למשל, חיבור בין המעי לעור או בין המעי לאיבר פנימי אחר בגוף. הפיסטולות הנפוצות ביותר הן באזור פי הטבעת. פיסטולות עלולות לגרום לחוסר ספיגה של מרכיבים מהמזון. הן עלולות להופיע בין המעי לשלפוחית השתן, לנרתיק או לעור- דבר שיגרום לניקוז של תוכן המזון מהמעי אל העור. במקרים מסוימים פיסטולה עלולה להזדהם וליצור אבצס(מורסה). אבצס לא מטופל עלול להיות מסכן חיים.
- כאשר מחלת הקרוהן פוגעת במעי הגס, היא מעלה את הסיכון לסרטן המעי הגס.
- פיסורה(סדק) בפי הטבעת: פעילות מעיים לא תקינה עלולה לגרום ליצירת קרע קטן באזור פי הטבעת. פיסורה עלולה לגרום לפיסטולה בפי הטבעת.
- מחלת הקרוהן עלולה לגרום לבעיות בריאותיות נוספות כמו אנמיה, בעיות כבד או כיס מרה, אוסטאופרוזיס ועוד.
- תרופות שונות המשמשות לטיפול קונבנציונלי במחלת הקרוהן עלולות לגרות לתופעות לוואי רבות כמו אוסטאופרוזיס, קטרקט, סוכרת, גלאוקומה, לחץ דם גבוה ועוד.
קרוהן – אבחון
האבחנה של מחלת קרוהן נעשית בחולים עם כאב, חום, רגישות בבטן, שלשולים, עם או בלי דם, מחלות פי הטבעת.
- בדיקות מעבדה – ספירת דם גבוהה עלולה להראות את ספירת כדוריות הדם הלבנות ושיעורי שקיעה גבוהים, שניהם מראים על זיהום או דלקת. בדיקות דם אחרות עשויות להראות ספירת כדוריות דם אדומות נמוכות (אנמיה), חלבוני דם ברמה נמוכה ומינרלים בגוף ברמה נמוכה, מה שמשקף כי ההפסד של המינרלים נובע עקב שלשול כרוני.
- צילום רנטגן ובדיקות בריום – ניתן להשתמש בבדיקה זו על מנת להגדיר את חומרת המחלה.
- קולונוסקופיה – הדמיה ישירה של הרקטום ושל המעי הגס. זו בדיקה מדויקת יותר מבריום ומרנטגן באיתור כיבים קטנים או אזורים קטנים של דלקת המעי הגס. בנוסף לכך, קולונוסקופיה מאפשרת לקיחת דגימת רקמה קטנה (ביופסיה) ושליחתה לבדיקה תחת מיקרוסקופ, על מנת לאשר את האבחנה של מחלת קרוהן. קולונוסקופיה גם מדויקת יותר מבריום ורנטגן בהערכת מידת פעילותה של הדלקת.
- טומוגרפיה צירית ממוחשבת (CAT או CT) – טכניקת סריקה ממוחשבת רנטגן המאפשר הדמיה של הבטן והאגן כולו. זה יכול להיות שימושי במיוחד באיתור מורסות. לאחרונה CT ו-MRI, שיטות הדמיה אשר השימוש בהן מאוד מספק במחלת קרוהן.
- וידאו קפסולה אנדוסקופיה (VCE) – בדיקה זו נוספה לאחרונה לרשימה של בדיקות לאבחון מחלת קרוהן. בבדיקה זו, קפסולה המכילה מצלמת וידיאו זעירה נבלעת ע"י החולה. כאשר הקפסולה עוברת במעי הדק, היא שולחת תמונות וידאו של הציפוי הפנימי של המעי הדק למקלט, הנישא על חגורה במותניים, והתמונות מועברות למחשב. ההערכה היא, כי בבדיקת וידאו קפסולה אנדוסקופיה ניתן לזהות מוקדם יותר ליקויים קלים של מחלת קרוהן. וידאו קפסולה אנדוסקופיה עשוי להיות שימושי במיוחד כאשר יש חשד כבד למחלת קרוהן ובמקרים בהם בדיקת בריום וצילום רנטגן יצאו תקינים. (בריום רנטגן אינו יעיל במצב של מחלת קרוהן בשלבים ראשונים או במצב קל).
- וידאו קפסולה אנדוסקופיה לא צריך להיות מבוצע בחולים בעלי חסימה של המעי הדק. הקפסולה עלולה להיתקע מאחורי החסימה ולהרע למצב. רופאים בדרך כלל גם אינם ששים לבצע וידאו קפסולה אנדוסקופיה מאותה סיבה בחולים שהם חושדים שיש מגבלות במעי הדק. יש גם חשש תיאורטי להפרעה חשמלית בין הקפסולה ומושתלים קוצבי לב ודפיברילטורים, אולם עד כה, מספר קטן של חולים עם קוצבי לב או דפיברילטורים עברו בדיקה של וידאו קפסולה אנדוסקופיה ולא היו בעיות.