חרדה – חרדה זה מצב פסיכולוגי או פיזיולוגי בו האדם חש אי שקט וחוסר אונים. חרדה היא תחושה קשה השולטת על החשיבה ומפריעה לתפקוד היומיומי.
אופן השימוש
או
נייטיב 1 כמוסה, 3 פעמים ביום עם/בלי ארוחה.
למידע נוסף ולהדרכה 03-5399000
טיפים
- עיסויים עצמיים במקום רחמים עצמיים – על מנת לעודד זרימת דם תקינה בכלי הדם, רצוי לעסות עם קצות האצבעות את הקרקפת ע"י לחץ על נקודות רבות בקרקפת ובפנים.
נקודות חשובות ביותר לשחרור הלחץ בזמן חרדה:
- נקודות בקודקוד הראש (הנקודה הגבוהה ביותר בראש כאשר יושבים).
- נקודות בין שתי העיניים.
- נקודות במצח.
רצוי לעסות את הקרקפת בתנועות סיבוביות בכל נקודות הקרקפת (העיסוי מקיף את כל אזור הקרקפת). במקלחת מומלץ להקדיש כמה דקות לאזור ולעסות עם זרם מים חמימים ונעימים. בנוסף, מומלץ לעסות את הצוואר והכתפיים ע"י הברשה עם מברשת שיער מיוחדת לעיסוי הגב, המעניקה אפשרות לזרימת דם תקינה לגולגולת.
- בצעו תרגילי נשימה עמוקה.
- בצעו פעילות גופנית כמו: ריצה, הליכה, שחייה ועוד, על פי יכולתכם.
מניעת מחלת חרדה
הפרעות כמו חרדה לא ניתן למנוע. עם זאת, יש כמה דברים שאתה יכול לעשות כדי לשלוט או להפחית את הסימפטומים, כולל:
- להפסיק או לצמצם את צריכת המוצרים המכילים קפאין, כמו קולה, קפה, תה ושוקולד.
- שאל את הרופא או הרוקח לפני נטילת תרופות מרשם או צמחי מרפא. רבים מכילים חומרים כימיים אשר יכולים להגדיל את תסמיני החרדה.
- מומלץ לעסוק בפעילות גופנית יומית ולאכול מזון בריא ומאוזן.
- לקבל ייעוץ ותמיכה לאחר חוויה טראומטית או מטרידה.
- לעסוק ביוגה או מדיטציה.
חרדה – הגדרת המחלה
אורח החיים הלוחץ והלא מאוזן, עבודה תובענית ומלחיצה, חדשות קיצוניות שמתחלפות בכל שעה, פחדמטרור או ממלחמה כפי שאני חווים מידי פעם באזורנו, רעשים, תאורה מלאכותית, ישיבה ממושכת וכו', גורמים לאדם למתחים רבים הבאים לידי ביטוי בשרירי הגב בכלל ובמיוחד בגב העליון, בכתפיים ובצוואר, באופן של התכווצות שרירים בלתי מאוזנת הלוחצת על סיבי עצבים רבים ועל כלי הדם המובילים דם מהלב לכיוון הראש ומהראש לגוף.
הלחץ על כלי הדם יוצר מצב של חוסר זרימה תקינה לשרירים ולמוח, עובדה היוצרת מצב של חמצון לא תקין של הדם והתאים, התכווצויות, מתח וכאבים בכתפיים בצוואר ובראש, ובמקרים רבים אף כאבים בקרקפת ונשירת שיער.
חרדה היא תחושה קשה כאשר המקור שלה לא ברור. התחושה הכוללת של חרדה היא כאילו משהו רע עומד להתרחש ללא סיבה ברורה. לחרדה גם ביטויים גופניים, לדוגמא: דופק מואץ, הזעה, קשיי נשימה,חולשה, מחושים בבטן ועוד.
הפרעת חרדה כללית (או GAD) מאופיינת בחרדה מוגזמת ובדאגת יתר בנוגע לאירועים בחיי היומיום. אנשים עם סימפטומים של הפרעת חרדה כללית מצפים לאסון ולא יכולים להפסיק לדאוג אודות בריאות, כסף, משפחה, עבודה או בית הספר. אצל אנשים עם הפרעת חרדה כללית, הדאגה לרוב אינה מציאותית ואינה פרופורציונלית למצב. חיי היומיום הופכים למצב קבוע של דאגה, פחד וחרדה. בסופו של דבר, החרדה כל כך שולטת בחשיבה של האדם עד כדי שיבוש התפקוד היומיומי, כולל בית הספר, העבודה, פעילויות חברתיות ומערכות יחסים.
חרדה – סימפטומים
חרדה עלולה להביא לידי חוסר תפקוד ותגובות קיצוניות.
פחד הוא תופעה הנובעת ממקור ידוע, כמו פחד מטיסה, פחד ממקומות סגורים, פחד מנחשים או מכלבים.
הסבל מפחד או מחרדה הוא רב מנשוא, אנשים החווים חרדה מדווחים כי סבלם גבוה בהרבה מסבל פיזי. מה שמפריע לסובלים מחרדה הוא בין היתר חוסר הרגישות של הסביבה לסבלם הרב, משום שאנשים לא רואים פגיעה פיזית ולכן טועים בחשיבה שזה לא נורא.
חרדה גוררת לחוסר איזון בתפקודי מערכת העצבים המרכזית, המערכת ההורמונלית, תפקודים שונים בגוף ועוד.
סימני חרדה – סימנים גופניים שניכרים עלינו:
מצבי לחץ ומצוקה משאירים את רישומם על האדם והשפעתם ניכרת על איברים שונים בגוף.
- עור– העור נהיה במרקם מחוספס, צבעו דהוי, מתהווים קמטים, נפיחות או קמטוטים מתחת לעיניים, כתמים בעור, עור יבש מתקלף ומתייבש, הזעה, חיוורון, או הסמקה.
- שיער– תהיה ירידה בכמות השיער (נשירת שיער). השיער קשה לסידור, נפוח, מתפצל, צבעו דהוי, ובמצבי סטרס לאורך זמן יאבד את צבעו.
- עיניים– חסרות ברק, משדרות מצוקה, מכווצות, ולעיתים אדומות.
- שרירים– באזורים מסוימים השרירים יהיו מכווצים ובאזורים אחרים רפויים, זה יגרום ליציבה לא נכונה ולעיוות המראה הכללי.
- נשימה– קשיי נשימה או נשימה שטחית.
הפרעת חרדה כללית – GAD
הפרעת חרדה משפיעה על דרך החשיבה של האדם, וכמו כן היא עלולה לגרום לתסמינים פיזיים, כגון:
- דאגה מופרזת ומתח מתמשך
- אי שקט או תחושה של "עצבניים"
- עצבנות
- מתיחות שרירים
- כאבי ראש, זיעה
- קשיי ריכוז
- בחילה
- סחרחורות
- הצורך ללכת לשירותים לעיתים קרובות
- עייפות
- רעד
חרדה – גורמים
חרדה יכולה להיגרם בשל מתח ודאגה מסכנה ממשית או דמיונית.
הגורם המדויק לחרדה אינו ידוע במלואו, אך מספר גורמים ידועים כתורמים להתפתחותו – כולל גנטיקה, כימיית המוח וגורמים סביבתיים.
- גנטיקה– ישנם מחקרים שהראו כי, להיסטוריה המשפחתית יש תפקיד שמגדיל את הסבירות, שאדם יפתח הפרעת חרדה כללית. משמעות הדבר היא כי הנטייה לפתח חרדה עשויה לעבור במשפחה.
- כימיה במוח– חרדה נמצאה קשורה לרמות חריגות של נוירוטרנסמיטורים מסוימים במוח. נוירוטרנסמיטורים הם שליחים כימיים מיוחדים המסייעים להעביר מידע מתא עצב לתא עצב. אם נוירוטרנסמיטורים הם אינם מתווכים, ההודעות לא יכולות לעבור למוח כראוי. זה יכול לשנות את הדרך שבה המוח יגיב במצבים מסוימים, מה שעלול להוביל לחרדה.
- גורמים סביבתיים– טראומה ואירועים מלחיצים, כמו: אסון טבע, קורבנות פשע והתעללות, מוות של אדם אהוב, גירושין, החלפת מקום עבודה, או אפילו ספר או סרט מפחידים עלולים להוביל לחרדה. חרדה עלולה להיות גרועה יותר גם בתקופות של מתח כספי, מתח בעבודה, מתח כתוצאה ממחלה חמורה וכו'. שימוש או ירידה בחומרים ממכרים, כגון: אלכוהול, קפאין וניקוטין, גם עשוי להחמיר חרדה, וכמו כן תופעות לוואי של תרופות, הרעלה, מצב של "היי" כתוצאה משימוש בסמים בלתי חוקיים, כגון: קוקאין, אמפטמינים והרואין.
חרדה – סוגי המחלה
- פאניקה– התקפות של חרדה מכונות גם התקפי פאניקה. הסימפטומים הנפוצים של הפרעות חרדה הן קלקול קיבה, דפיקות לב (תחושת פעימות הלב שלך), סחרחורות, קוצר נשימה, פעילות יתר של קצב הלב או בלוטת התריס, הפרעות לב אחרות (כגון צניחה של מסתם מיטרלי).
הסובלים מהתקף חרדה עלולים לחוות תחושה כאילו הם מרגישים שהם מסתכלים על עצמם מחוץ לעצמם. התקפי פאניקה חוזרים ונשנים ולא פרק אחד בלבד. - הפרעת חרדה כללית– מצב של הפרעה שגורמת ללחצים על המוח וכתוצאה מזה הפרעות בשינה ובפעילות היום יומית.
- פוביות– אנשים עם פוביות חווים פחד לא רציונלי שעלול לעלות לרמה של התקפי פאניקה בתגובה למצב מסויים. הדוגמאות כוללות פוביות ופחדים מעכבישים, חרקים באופן כללי, שטחים פתוחים, מקומות סגורים, חרדת טיסות, חרדת גבהים, חרדה חברתית.
- הפרעה אובססיבית כפייתית– אנשים עם מצב זה סובלים ממחשבות פולשניות ואובססיות.
חרדה – אבחון
אם קיימים תסמינים של חרדה, הרופא יתחיל הערכה למצב באמצעות שאלות על ההיסטוריה הרפואית שלך ויבצע בדיקה גופנית. למרות שאין בדיקות מעבדה כדי לאבחן באופן ספציפי הפרעות חרדה, הרופא עשוי להשתמש בבדיקות שונות כדי לחפש מחלה גופנית כגורם לסימפטומים.
הרופא יבדוק את עוצמת ומשך התסמינים – כולל בעיות בתפקוד שנגרמו על ידי התסמינים ואת מידת התפקוד של המטופל.
חרדה מאובחנת במידה והסימפטומים נוכחים במשך ימים, ולא פחות מתקופה של שישה חודשים לפחות. גם התסמינים חייבים להפריע לחיי היומיום, כגון פגיעה בעבודה או בבית הספר.