תולעי מעיים – טפילי מעיים מהווים בעיה כאשר הם מתרבים מעבר לצרכי הגוף וגורמים נזק בעיקר למערכת העיכול. תולעי מעיים פוגעות בעיקר בתינוקות, זקנים, חלשים וחולים כרוניים.
אופן השימוש:
הנחיות שימוש כלליות:
כללי: 1-2 כמוסות, עד 3 פעמים ביום, לפני הארוחה .בהתאם לצורך.
לחלק העליון של מערכת העיכול, הלשון, הוושט ורום הקיבה: לפתוח את הכמוסה ולערבב עם רבע כוס מים חמים, להמתין 5 דקות, להוסיף עוד מים עד לכוס מלאה ולשתות.
קלטיב בשימוש חיצוני:
ללשון, לחניכיים ולעור: לרוקן כמוסה לתוך קערית עם כפית מים חמים (למרקם סמיך) ולערבב היטב. להמתין 5 דקות ולמרוח מספר פעמים ביום, בהתאם לצורך.
ביוקל 1-5 כפיות ליום בכוס מים בהדרגה (להתחיל משמינית כפית ליום) או עם מזון
יש לחלק את הכמות במהלך היום.
ניתן להשתמש להמתקת משקאות חמים/קרים, לאפיה ולבישול
למידע נוסף ולהדרכה 03-5399000
תולעי מעיים – הגדרת המחלה
במערכת העיכול ישנן שתי קבוצות עיקריות של תולעי מעיים:
- פרוטוזואה (אורגניזמים עם תא אחד בלבד). פרוטוזואה מתרבה בגוף האדם. הזנים הנפוצים ביותר הם: Cryptosporidium, microsporidia, isospora. הזנים הנפוצים ביותר כוללים שרשור, תולעי קרס, תולעי סיכה, תולעים עגולות וטפילים. לעתים קרובות התולעים משפיעות על אנשים שנדבקו ב-HIV.
- הלמינטס (helminths – תולעים עם תאים רבים).
טפילים אלה מתקיפים את הגוף באמצעות צריכת מזון מזוהם ומים, דרך האף או העור, הרגלי היגיינה לקויה, התנהגות מינית או ע"י יתושים. ילדים נוטים להיות רגישים מאוד לתולעי מעיים, אך גם מבוגרים יכולים להיות מושפעים.
טפילי מעיים מועברים בדרך כלל כאשר מישהו בא במגע עם צואה נגועה (למשל דרך אדמת, מזון מזוהם, או מים). הטפילים הנפוצים ביותר הם פרוטוזואה Cryptosporidium.
תולעים ושרשורים מהווים חלק בלתי נפרד ממערכת הפלורה הענקית של מערכת העיכול, הקיימת בקרב בני האדם ובעלי החיים. תולעים ושרשורים אמורים לחיות באיזון יחד עם כל האלמנטים השונים המתפקדים במערכת העיכול, אך לעיתים הם פולשים או מתרבים (מעבר לצורך המאוזן), ומפריעים לתפקוד המערכת.
תולעי מעיים או כפי שהם נקראים טפילי מעיים (ברפואה הסינית הם מוגדרים כפרזיטים החיים על חשבון אחרים), הם אורגניזמים הגדולים במימדם מחיידקים או פטריות, אשר עלולים לגרום לזיהומים בעיקר במעיים. זיהום של תולעי מעיים עלול להיות מסכן חיים, במיוחד לאנשים עם בעיות חמורות בתפקוד מערכת החיסון.
מקורות ההדבקה הינם רבים וחלקם קשורים למזון. לכן, רצוי להימנע ממזונות מבושלים למחצה (בעיקר בשר, עוף ודגים, ואף ירקות במדינות כמו הודו ואפריקה), ואף להימנע מלשתות מים באזורים שהמים שם לא עוברים טיפול מתאים .
ישנן תולעים המטילות ביצים ומתפזרות באזור פי הטבעת, וכתוצאה מכך נוצרים במקום גירוי וגרד. רימות וביצי תולעים עלולות לחדור לגוף דרך העור והפתחים בגוף. סביבת עבודה, בתי ספר ובעיקר גני ילדים מכילים ביצי תולעים או רימות רבות, ואכן רוב החולים הם ילדי הגן שנדבקים שוב ושוב מחפצים ומצעצועים שמכניסים לפה, וממשחק בחצר שבה שיחק קודם לכן ילד שסובל מתולעים.
תולעי המעיים הנפוצות ביותר הן: תולעת סיכה, תולעת הפתיל, תולעת סרט, תולעת שוט ותולעת עגולה. גודלן מתחיל מגודל זעיר ומגיע עד למספר מטרים. הימצאות התולעים עלולה לגרום לנזקים לעיכול, לכלי הדם, למערכת הנשימה ועוד.
תולעי מעיים – סימפטומים
טפילים יכולים לחיות בתוך המעיים במשך שנים מבלי לגרום לסימפטומים.
כאשר הטפילים "מתעוררים", הסימפטומים כוללים:
- כאב בטן
- שלשול
- בחילות או הקאות
- גזיםאו נפיחות
התסמינים השכיחים ביותר כוללים:
כאשר סוגים שונים של תולעים יכולים לגרום לסימפטומים שונים.
אצל ילדים עם תולעים מעטים כנראה לא יבחינו בתסמינים כלשהם. עם זאת, תסמינים שכיחים אצל ילדים עם סוג אחד או יותר של התולעת עשויים לכלול: אובדן תיאבון, בטן נפוחה, כאב בטן, שיעול,חום, הקאה, שלשול, אדישות ובדרך כלל הרגשה רעה.
כאשר המזון אינו מתעכל כראוי, הוא מצוי במצב חצי מעוכל במעיים שלנו. שפע של חיידקים "טובים" נאספים במעי כדי לעזור לעכל את המזון הלאה.
תוצר לוואי נפוץ של תהליך זה הוא התסיסה -גזים. יתר על כן, הפרעות בעיכול עשויות לנבוע מגירוי של המעי עקב אי סבילות למזון או חומרים מגרים אחרים, ולגרום לתסמונת המעי הרגיז (IBS), עצירות ולשלשול.
תולעי מעיים – גורמים
תולעי מעיים יכולות להתפתח כתוצאה מהגורמים הבאים:
- צריכת מזון ומים מזוהמים, בצואת אדם או חיה.
- אכילה בשר בקר, כבש, בשר צבי, בשר נא או בשר שלא בושל.
- הרגלי היגיינה ירודה, כגון: כביסה או רחצה לעתים רחוקות, אי שטיפת ידיים לפני אכילה, או הכנת מזון לאחר שהייה בשירותים.
- תנאי חיים לא היגייניים.
- נסיעה למדינות מתפתחות שבהן יש תנאי תברואה ירודים.
עובדות על תולעי מעיים:
זיהום על ידי תולעים טפילי מעיים (geohelminths) נפוץ בכל העולם ומשפיע על מיליוני אנשים. ילדים פגיעים במיוחד, ובדרך כלל יש להם את המספר הגדול ביותר של תולעים, הגורמות למספר בעיות בריאותיות. המצב משפיע לרעה על ההתפתחות הגופנית והנפשית של ילדים, וכתוצאה מכך גם על הביצועים בבית הספר ובחיי היום יום.
שלושת הסוגים הנפוצים ביותר של תולעים הגורמות להדבקת ילדים:
- התולעת העגולה
- ויפוורם(whipworm)
- כרץ
תולעים אלו חיות במעי ומספרן גדל בכל בדיקה חוזרת. לעיתים קרובות, ילדים נגועים בסוג אחד או יותר של התולעת. ככל שמספר התולעים גדל לאורך זמן, כך גם הבעיות הבריאותיות שנגרמות על ידי תולעים הוא לאורך זמן. התולעים עלולות לגרום למצב של תת תזונה, כי התולעים "שודדות" את המזון של גוף הילד בכך שהן יוצרות מצב של אובדן תיאבון כך שהילדים אוכלים פחות, או באמצעות יצירת מצב הפסקת קליטה של האוכל.
ילדים עם זיהומים כרוניים המגיעים למספר רב של תולעים, עשויים להיות ננסיים ולסבול מתת משקל. דלקות כבד עם התולעת העגולה יכולות לגרום גם חסימה במעיים.
תולעי מעיים עלולות לגרום אנמיה, בעיקר בתולעי קרס, מה שגורם לדימום במעיים ואיבוד דם.
ככל שעולה מספר התולעים, כך סביר יותר שהן יגרמו לילדים לחלות, מה שמוביל להיעדרות תכופה של הילדים מבית הספר, ולתפקוד לקוי כשהם בבית הספר. זיהומים כרוניים יכולים להוביל לפיגור בהתפתחות המנטלית והפיזית, לזיהומים חמורים מאוד ואף למוות.
גורמי סיכון של תולעי מעיים:
איך אנשים נדבקים בתולעים?
- אנשים נדבקים בתולעי מעיים באמצעות מגע עם קרקע מזוהמת עם צואה אנושית מאדם נגוע.
- עוד עלולים להידבק גם כאשר אוכלים את ביצי התולעת.
- או על ידי אכילת מזון מזוהם (למשל פירות או ירקות המושקים עם מים מזוהמים).
- או על ידי פעילות ישירה – כאשר יש קרקע מזוהמת בתולעי קרס, אנשים נדבקים כאשר הזחלים חודרים דרך העור של רגליים יחפות.
מחזור החיים של התולעת ביצים של תולעי נקבה בוגרת החיות במעי מועברות החוצה עם הצואה. לאחר מכן, ביצים אלו יזהמו את הקרקע, ובתנאי לחות חמה הן יתפתחו לשלב שבו הן יכולות להיות מקור להדבקה. הביצים מגיעות לפירות ולירקות, ובוקעות לרימות אשר חודרות את דופן המעי לאחר האכילה. משם הן נכנסות לדם או ללימפה, וממשיכות לגדול ולהתפתח —במעי.