מעי רגיז המלצה טבעית – מעי רגיז הוא מצב כרוני של כאבים ותחושות לא נעימות במערכת העיכול. מעי רגיז שכיח יותר אצל נשים וגורם לכאב, לאי נוחות ולמצוקה רגשית, אבל לא גורם לנזק למעי הגס.
אופן השימוש
קיירטיב 1-2 כמוסות עד 3 פעמים ביום רחוק מזמני הארוחה.
הנחיות שימוש כלליות:
כללי: 1-2 כמוסות, עד 3 פעמים ביום, לפני הארוחה .בהתאם לצורך.
לחלק העליון של מערכת העיכול, הלשון, הוושט ורום הקיבה: לפתוח את הכמוסה ולערבב עם רבע כוס מים חמים, להמתין 5 דקות, להוסיף עוד מים עד לכוס מלאה ולשתות.
קלטיב בשימוש חיצוני:
ללשון, לחניכיים ולעור: לרוקן כמוסה לתוך קערית עם כפית מים חמים (למרקם סמיך) ולערבב היטב. להמתין 5 דקות ולמרוח מספר פעמים ביום, בהתאם לצורך.
למידע נוסף ולהדרכה 03-5399000
מעי רגיז – הגדרת המחלה
תסמונת המעי הרגיז (IBS) – המכונה גם מעי רגיש, היא בעיה כרונית (מתמשכת) של מערכת העיכול. מעי רגיז מתאפיין בהפרעה תפקודית של המעיים, המתבטאת בתסמינים תכופים, אך ללא אבחון של מצבים פתולוגיים במעי. הסיבה לתסמונת המעי הרגיז אינה ידועה לגמרי.
אצל אנשים בעלי תסמונת המעי הרגיז ישנן בעיות במערכת העיכול הנובעות מכך שהמזון עובר מהר מדי או לאט מדי דרך המעיים. מצב זה יכול לגרום לכאב, נפיחות בבטן, אי נוחות ומצוקה רגשית, אבל לא גורם נזק משמעותי למעיים. תסמונת המעי הרגיז שכיחה יותר אצל נשים.
בשנים האחרונות אנו עדים לעליה בבעיות רבות הקשורות למערכת העיכול. אנשים רבים סובלים מתחושות של אי נוחות באזור הבטן והסובב אותה. עד לפני כמה שנים, אנשים אלה נחשבו להיפוכונדרים או לבעלי הפרעה נפשית, מאחר והרפואה לא מצאה אסמכתאות לבעיה אמיתית במערכת העיכול. הבדיקות הקיימות בשיטות הקונבנציונליות לא הראו דבר. לאחר שהרפואה ראתה כי כמות האנשים המתלוננים עולה בהתמדה ומגיעה לאחוז גבוה מאוד, החלו לחשוב כיצד להגדיר את התופעה ומה ניתן לעשות בנידון.
סוד גלוי הוא, שבמקרים שהרפואה עומדת חסרת אונים מול בעיה או תופעה כלשהי שאין בידיה כלים מספיקים לטיפול בה, היא מגדירה את הבעיה כתסמונת או כסינדרום – אוסף תסמינים המעידים על מצב של בעיה, אך אינם מוגדרים כמחלה. מגדירים מצב מסוים כסינדרום כאשר אין יכולת להוכיח על פי בדיקות מעבדה שמדובר במחלה. כך גם תסמונת המעי הרגיז אינה מוגדרת כמחלה אלא כסינדרום. לרוב יש לסינדרום (אוסף סימנים) שם מקסים אך אין פתרון אמיתי. לעיתים ניתנות תרופות כמו סטרואידים, מדכאי מערכת חיסון ועוד, תוך כדי ניסוי וטעייה.
מקרים קשים עלולים להגיע גם לניתוח מעיים, וישנם גם טיפולים אלטרנטיביים לתזונה מומלצת למעי רגיז, וטיפולים אלטרנטיביים לניקוי מעיים כמו הידרוקולוניק (שטיפת מעיים על ידי חוקן מים). כך גם במקרה זה שאנו דנים בו – סינדרום מעי רגיז.
תסמונת מעי רגיז היא הפרעה בניידות של כל דרכי העיכול שתוצאתה כאב, עצירות או שלשול.
מספר הנשים הנפגעות מתסמונת מעי רגיז גדול פי שלושה ממספר הגברים הנפגעים מהתסמונת. בתסמונת מעי רגיז, המעיים רגישים במיוחד לגירויים רבים, כמו: מתח, דיאטה, תרופות וסמים, הורמונים או חומרים מגרים, העלולים לגרום לדרכי העיכול להתכווץ ולכאוב בצורה אנומלית.
מתח ועימותים רגשיים, הגורמים לדיכאון או לחרדה, מחמירים לא אחת אפיזודות של תסמונת מעי רגיז.
מעי רגיז – סימפטומים
למעי רגיז תסמינים העלולים לערב את המעי הדק, המעי הגס ואת כל דרכי מערכת העיכול העליונות והתחתונות.
אנשים המוגדרים כסובלים מתסמונת מעי רגיז הם למעשה בעלי מעי עצבני, וידווחו על התסמינים הבאים: כאבי בטן ושלשולים או אי נוחות בבטן, שינויים ביציאות, התכווצויות במקומות שונים בבטן, דחיפות ביציאות או יציאות מיד לאחר האכילה, רעשים בבטן, גזים במערכת העיכול, בטן נפוחה, התכווצויות וכאבי בטן, זליגה של ריר מתוך הרקטום, דם בצואה או בשתן, הקאות (נדיר), אם כי לעיתים מלווה בבחילות, חום, אובדן משקל.
עוצמת התסמינים במעי רגיז ותדירותם משתנות מאדם לאדם ויכולות לנוע מתסמינים קלים מאוד, אשר אינם משפיעים על מהלך החיים השגרתי, ועד לתסמינים קשים, בתדירות גבוהה, הפוגעים באיכות החיים.
לרוב בתסמונת המעי הרגיז ישנן אפיזודות חולפות של כאב ותסמינים, אך לעיתים הכאב הוא מתמשך וקבוע. במהלך אפיזודה בתסמונת מעי רגיז, ההתכווצויות של דרכי העיכול נעשות חזקות ותכופות יותר, ומעבר המזון והצואה מהיר יותר במעבר דרך המעי הדק, וכתוצאה מכך יש לעתים קרובות בעיות שלשול. נראה שהעוויתות המכאיבות נובעות מההתכווצויות החזקות של המעי הגס ומהרגישות המוגברת של קולטני הכאב (רצפטורים) במעי הגס.
סימפטומים של תסמונת המעי הרגיז עלולים להחמיר בתקופות של מתח או בזמן המחזור החודשי.
מעי רגיז – גורמים
הגורמים לתסמונת המעי הרגיז אינם לגמרי ברורים. הדעה הרווחת היא שהגורמים לתסמונת המעי הרגיז הם שילוב של בעיות פיזיות ונפשיות.
בין הגורמים העלולים לגרום לתסמונת המעי הרגיז נמצאים:
- רגישות למזון– אנשים רבים הסובלים מתסמונת המעי הרגיז מתלוננים על רגישות למאכלים מסוימים, ובעיקר פחמימות, קפאין, מאכלים שומניים ועוד.
- בעיה מוטורית– תנועתיות לא תקינה של המעי הדק או המעי הגס. התנועתיות עלולה להיות מהירה מדי או איטית מדי או לגרום להתכווצויות.
- ככל הנראה ישנם גורמים גנטיים לתסמונת המעי הרגיז. התסמונת נפוצה יותר אצל אנשים בעלי היסטוריה משפחתית של ההפרעה.
- סף כאב נמוך ורגישות יתר במעי לכל מתיחה הנגרמת בעקבות גזים או מעבר צואה.
- בעיות נפשיות נפוצות אצל אנשים הסובלים מתסמונת המעי הרגיז. הסיבה לקשר בין בריאות נפשית לבין תסמונת המעי הרגיז אינה לגמרי ברורה.
- בעיות במסרים המועברים בין המוח ומערכת העצבים לבין המעי עלולות לגרום לתסמינים של המעי הרגיז, כמו כאבים ואי נוחות.
- גירויים במערכת העיכול עלולים לנבוע גם מחיידקים במעי.
מעי רגיז – סוגי המחלה
ניתן לחלק את תסמונת המעי הרגיז לארבעה תתי סוגים:
- תסמונת מעי רגיז המלווה בעצירות או צואה קשה (IBS-C).
- תסמונת מעי רגיז המלווה בשלשול (IBS-D).
- תסמונת מעי רגיז המלווה בשלשול ועצירות לסירוגין (IBS-M).
- תסמונת מעי רגיז שאינה מוגדרת (IBS-U).
מעי רגיז – סיבוכים
תסמונת המעי הרגיז אינה באה בהקשר עם סיבוכים חמורים, כמו סרטן המעי הגס, ואינה נחשבת כמסכנת חיים. סיבוכים שכן עלולים להיגרם מהתסמונת קשורים לסימפטומים המאפיינים את תסמונת המעי הרגיז, כמו שלשול ועצירות, העלולים להחמיר ואף לגרום לטחורים.
סיבוך משמעותי של תסמונת המעי הרגיז הוא ההשפעה על איכות החיים. הסימפטומים של התסמונת, הכאב ואי הנוחות, משפיעים על חיי היום-יום של האדם.
מעי רגיז – אבחון
תסמונת מעי רגיז היא תסמונת אשר אינה ניתנת לאבחון על ידי בדיקה ספציפית. תסמונת מעי רגיז מאובחנת על ידי רופאים דרך שלילת מחלות אחרות, היכולות לבוא לידי ביטוי באותם סימפטומים.
המחלות הגורמות לתסמינים הדומים לתסמונת המעי הרגיז הן: חיידק במעיים, צליאק, אי סבילות ללקטוז, דלקת במעיים (דלקת במעי הגס או דלקת במעי הדק), מחלת קרוהן, קוליטיס כיבית, קנדידהבמעיים, חסימת מעיים, תולעים במעיים (או טפילים במעיים), סרטן המעי הגס או פוליפ במעי הגס, סרטן המעי הדק וכו'.
אדם מאובחן כסובל ממעי רגיז כאשר הוא מתלונן על כאבים או אי נעימויות בבטן לפחות שלוש פעמים בחודש, ולפחות במשך שלושה חודשים, כשאין מחלה העלולה להיות הסיבה למצב.
האבחון נעשה כדי לשלול בעיות רפואיות אחרות, ועשוי לכלול:
- היסטוריה רפואית ותשאול המטופל לגבי התסמינים במערכת העיכול שהוא חווה, היסטוריה של בעיות במערכת העיכול במשפחה, שימוש בתרופות, לחץ נפשי העלול להיות קשור להופעת התסמינים וכו'.
- בדיקת צואה.
- בדיקות מעבדה.
- בדיקות הדמיה (כגון בדיקת CT או קרני ה- X).
- אנדוסקופיה (קולונוסקופיה). אנדוסקופיה הוא הליך בו מחדירים צינורית גמישה עם מצלמה זעירה בקצה לתוך מערכת העיכול.