דיברטיקוליטיס

דיברטיקוליטיס – היא דלקת או זיהום בסעיף אחד או יותר במעיים, הגורם לאי נוחות עד כאב. דיברטיקוליטיס נפוץ יותר מעל גיל 40, אך יכול להופיע בכל גיל.

אופן השימוש

הנחיות שימוש כלליות:

כללי: 1-2 כמוסות, עד 3 פעמים ביום, לפני הארוחה .בהתאם לצורך.

לחלק העליון של מערכת העיכול, הלשון, הוושט ורום הקיבה: לפתוח את הכמוסה ולערבב עם רבע כוס מים חמים, להמתין 5 דקות, להוסיף עוד מים עד לכוס מלאה ולשתות.

קלטיב בשימוש חיצוני:

ללשון, לחניכיים ולעור: לרוקן כמוסה לתוך קערית עם כפית מים חמים (למרקם סמיך) ולערבב היטב. להמתין 5 דקות ולמרוח מספר פעמים ביום, בהתאם לצורך.

קיירטיב 1-2 כמוסות עד 3 פעמים ביום רחוק מזמני הארוחה.

למידע נוסף ולהדרכה  03-5399000

דיברטיקוליטיס – סימפטומים

רוב האנשים הסובלים מדיברטיקוליטיס (המכונה גם מסעפת) אינם חשים סימפטומים. עם זאת, אנשים מסוימים עלולים לחוות כאב או אי נוחות בחלק הבטן התחתונה, נפיחות ועצירות, מצב הדומה מאוד לתסמונת המעי הרגיז או לכיבי קיבה.

התסמין השכיח ביותר של הדלקת הוא כאבי בטן, המתבטאים ברגישות בצד השמאלי התחתון של הבטן. בדרך כלל, הכאב מגיע באופן פתאומי, אבל זה יכול גם להופיע בעוצמה ואחר כך להשתנות. אדם יכול לחוות התכווצויות, בחילות, הקאות, חום, צמרמורות, או שינוי ביציאות המעיים.

דיברטיקוליטיס – גורמים

למרות שלא הוכח, התיאוריה השלטת היא כי דיאטה דלת סיבים גורמת למחלת דבריטוקוליטיס.

המחלה אובחנה לראשונה בתחילת 1900 בארצות הברית, בערך באותה תקופה החלו להכניס מזונות מעובדים לתזונה האמריקאית. צריכת מזון מעובד מפחיתה במידה ניכרת בכמות הסיבים הדרושה. מחלת הדביטיקוליטיס נפוצה במדינות המפותחות או המתועשות, בעיקר בארצות הברית, באנגליה, אוסטרליה, שם רמת הסיבים נמוכה בדיאטה הנצרכת.

דיברטיקוליטיס – סיבוכים

הדיברטיקוליטיס יכול להוביל לדימום, זיהומים, קרעים קטנים, או חסימות במעי הגס. סיבוכים אלה תמיד דורשים טיפול כדי למנוע מהם להתקדם וגורמים למחלות קשות.

דימום – דימום רקטלי מדברטיקולה הוא סיבוך נדיר. רופאים מאמינים כי הדימום נגרם על ידי כלי דם קטנים אשר נחלשים ויוצרים מפרצות. כאשר דברטיקולה מדממת, הדם עשוי להופיע בשירותים או בצואה. הדימום יכול להיות חמור. אדם שיש לו דימום מן החלחולת, אפילו כמות קטנה, צריך לראות רופא מיד. לעתים קרובות, קולונוסקופיה משמשת כלי לזיהוי מקום הדימום.

מורסה, ניקוב, דלקת הצפק – דברטיקולה עלול להוביל לזיהום, אשר לעתים קרובות מתנקה אחרי כמה ימים של טיפול אנטיביוטי. אם הזיהום מחמיר, עלולה להיווצר מורסה בדופן המעי הגס. מורסה היא אוסף מקומי של מוגלה שעלולה לגרום לנפיחות להרוס רקמות.בדברטיקולה עלולים להתפתח נקבים. לפעמים נקבים יכולים ליצור דליפת מוגלה מתוך המעי וליצור מורסה גדולה בחלל הבטן, מצב הנקרא דלקת הצפק. אדם עם דלקת הצפק יכול להיות חולה מאוד עם בחילות, הקאות, חום ורגישויות בבטן. המצב מחייב ניתוח מיידי כדי לנקות את חלל הבטן ולהוציא את החלק הפגוע של המעי הגס. ללא טיפול מהיר, דלקת הצפק עלולה להיות קטלנית.

מורסה / פיסטולה – היא חיבור לא תקין של רקמות בין שני איברים או בין איבר לבין העור. הפיסטולה נוצרת כאשר רקמות שנפגעו באות במגע אחת עם השניה במהלך ההדבקה. כאשר דלקות הקשורות לזיהום מתפשטות מחוץ המעי הגס, רקמה של המעי הגס עלולה להדביק את הרקמות הסמוכות. האיברים המעורבים בדרך כלל הם שלפוחית השתן, המעי הדק, והעור. הסוג הנפוץ ביותר של פיסטולה מתרחש בין שלפוחית השתן לבין המעי הגס. סוג זה של פיסטולה משפיע על גברים יותר מנשים. זה יכול לגרום זיהום חמור לטווח ארוך, של דרכי השתן.

חסימה במעיים – חסימת מעיים נגרמת על ידי זיהום והצטלקות העלולים לגרום לחסימה חלקית או מלאה של המעי. כאשר המעי חסום, המעי הגס אינו מסוגל להעביר את תוכן המעי באופן נורמלי.

עצירות, צואה קשה – עצירות או צואה קשה, עלולות לגרום לאנשים להתאמץ כאשר הצואה עוברת במהלך תנועת המעיים. הלחץ עלול לגרום להגברת הלחץ במעי הגס, אשר עלול לגרום לרירית המעי להתנפח בנקודות התורפה בקיר המעי הגס.

דיברטיקוליטיס – אבחון

ישנן מספר סוגי בדיקות המשמשות לאבחון מחלת הדבירטיקוליטיס:

• בדיקת קולונוסקופיה – נעשית לרוב כאשר קיים חשד לסרטן, או פוליפים, או במצב של כאב או דימום רקטלי.
• אולטרסאונד בטן.
• טומוגרפיה ממוחשבת (CT).
• חוקן בריום – יש לדעת כי בדיקה זאת עלולה לפגוע במעי מודלק ולנקבו. לכן בדיקה זו נדחית לעיתים כדי לא להסתבך.

שמות נוספים למחלה: דלקת-הצפק, דברטיקולה, דימום-רקטלי, דביטיקולום, סיגמואיד, דלקת-הסעיפים

קטגוריות מחלות