אפילפסיה

אפילפסיה היא מחלה נוירולוגית, הפוגעת בתפקוד חלקים מהמוח. אפילפסיה מלווה בתסמינים שונים כגון: נפילה, קישיון שרירים, בלבול ואובדן הכרה ומודעות, אשר מגבילים את הפעילות היומיומית, היות שלא ניתן לצפות את מועד הופעתם מראש.

אופן השימוש

קיירטיב 1-2 כמוסות עד 3 פעמים ביום רחוק מזמני הארוחה.

טי-3    1-כף ב ¾ כוס מים עד 3 פעמים ביום רחוק מארוחה.
הנחיות כלליות:

  • אופן ההכנה: מזוג ¾ כוס של המשקה המועדף עליך (מים, מיץ טבעי, חלב, יוגורט, חלב סויה ועוד), הוסף טי-3, ערבב היטב ושתה מיד. יש להתרחק כחצי שעה לפחות מזמן הארוחה. אין לחמם את המוצר.
  • אחסן במקום קריר ויבש, ואם אין ברשותך, שמור בקירור.

למידע נוסף ולהדרכה  03-5399000

 

אפילפסיה – הגדרת המחלה

אפילפסיה (מחלת הנפילה, או כפיון), היא הפרעה נוירולוגית התקפית, הנובעת משינוי באופן העברת האותות החשמליים במוח. מהות ההפרעה הינה פעילות מוגברת ובלתי רצונית של קבוצות תאים באזורי מוח שונים, אשר יוצרים הפרעות בתפקוד המוח ובמערכת העצבים.
מועד הופעת ההתקפים אינו ניתן לחיזוי מראש, ויוצר לאור זאת, הגבלות משמעותיות בפעילות היומיומית השוטפת. חולה אפילפסיה לוקח בחשבון בהתנהלותו אבדן הכרה, נפילה, או התכווצויות שרירים מפושטות שעלולים לפקוד אותו בכל עת.
התפרצות מחלת אפילפסיה אפשרית בכל גיל, ושכיחה במיוחד בתקופת הילדות או אצל מבוגרים בני 65 ומעלה.

הידעת?
ישנם מעל 40 סוגים שונים של מחלת אפילפסיה, ברמות חומרה שונות. חלק מהתקפי האפילפסיה גורמים לנפילת החולה, אובדן שליטה כללית על שרירי הגוף, והשפעות קיצוניות של תפקוד הגוף, וחלק מההתקפים נמשכים עד עשר שניות, וכוללים תנועה עוויתית אחת בלבד, או בהייה טיפוסית בחלל ללא מודעות או זיכרון.

אפילפסיה – סימפטומים

בהתקפי מחלת אפילפסיה חלקיים, פשוטים או מורכבים, או בהתקפים כלליים:

  • בלבול
  • אבדן הכרה חלקי או הדרדרות בהכרה
  • בהייה בחלל
  • קצף יוצא מהפה
  • שינוי בחוויה החושית (טעם, ריח, ואפילו צליל)
  • תנועות בלתי רצוניות שמזכירות "טיקים" (צקצוק, חיכוך הידיים, בליעה תכופה ועוד)

בנוסף, בהתקפי Tonic-clonic (התקפים כלליים):

  • אובדן הכרה
  • קישיון שרירים מפושט
  • רעד בלתי נשלט
  • אובדן שליטה על הסוגרים
  • נשיכה או בליעה של הלשון
  • טלטול בלתי נשלט של הגפיים

אפילפסיה – גורמים

אפילפסיה – סוגי המחלה

  • התקף כללי (התקף טוני קלוני) – הסימן המוכר ביותר של מחלת אפילפסיה, מתבטא בהתקף בו מאובחנים סימפטומים כגון: התקשחות השרירים (כולל שרירי הלסת, נעילה חזקה של הפה), ושרירי הגוף מתכווצים.
    התקף כזה נמשך לרוב עד שתי דקות. במקרים שבהם התקף אפילפטי כללי נמשך מעבר לשתי דקות, יש להתייחס אל ההתקף כאל מקרה חירום רפואי, ולהבהיל את החולה לקבלת טיפול.
  • התקף ניתוק כללי– החולה מתנתק מהסביבה, וניראה כבוהה בחלל. לאחר תום ההתקף, החולה לא יזכור את שאירע.
  • התקף א-טוני– התקף שגורם לאובדן יכולת שליטה רגעית על כל שרירי הגוף. התקפים א-טוניים מאפיינים את החולים במחלת אפילפסיה קשה, והם נדירים וגורמים לעיתים קרובות לפציעות חמורות של החולים.
  • התקפים טוניים– התקף שבו נמתחות ארבעת הגפיים בתנועה אופיינית.
  • התקפים קלוניים– התקף המכיל תנועות בלתי רצוניות נרחבות של הגפיים.
  • התקפים מוקדיים– התקפי מחלת אפילפסיה, הנובעים מכשל באזור ממוקד ומוגבל במוח. החולה נמצא בהכרה במהלך התקף מסוג זה.

אפילפסיה – סיבוכים

חולי אפילפסיה עלולים לאבד שליטה על מצבם בכל עת, לכן פעילויות כגון: נהיגה, שחיה, הפעלת מכונות, ופעילויות דומות, הופכות הרות אסון. סיבוכים חריפים נדירים במחלת האפילפסיה, אם כי אפילפסיה קשה עלולה להוביל לנזקים מוחיים חריפים, ואף למוות.

אפילפסיה – אבחון

מחלת אפילפסיה מאובחנת לאחר שני התקפי כפיון. אבחון אפילפסיה יתחיל אצל רופא המשפחה, לשם כדאי לגשת עם אדם שהיה נוכח במהלך התקף אחד לפחות, במיוחד אם החולה אינו מודע או זוכר את שאירע לו במהלך ההתקפים.

בדיקות נוספות שעלולות לסייע לאבחון מחלת אפילפסיה:

  • EEG– בדיקה חשמלית לפעילות המוח.
  • CT– צילום מבנה המוח.
  • MRI– בדיקה בתהודה מגנטית – תחשוף גם היא חריגות אפשריות במבנה המוח.
  • SPECT– כאשר בדיקות CT ו- MRI אינם מגלים חריגה במבנה המוחי, אולם ניראה כי החולה סובל ממחלת אפילפסיה קשה, תיערך בדיקה זו על מנת לזהות את החולה כמועמד מתאים לניתוח כפתרון לאפילפסיה.

קטגוריות מחלות