אנמיה

למידע והדרכה אישית- התקשרו 2025* או 03-5399000

טיפול טבעי באנמיה

אנמיה - היא מצב רפואי שבו כדוריות הדם האדומות נמצאות בכמות נמוכה מהנורמה. אנמיה מאופיינת ברמת המוגלובין נמוכה.

אופן השימוש
אוקסיטיב - תא חמצני 2

1 כף, 3 פעמים ביום (להתחיל בהדרגה), עם הארוחות.

הנחיות שימוש כלליות: 5 טבליות זעירות, פעמיים ביום מתחת ללשון.

הנחיות שימוש כלליות: 5 טבליות זעירות, פעמיים ביום מתחת ללשון.

ביוטיב טיפול

2 כמוסות, פעמיים ביום, עם הארוחה.

סטביליום טיפול

1-2 כמוסות, 3 פעמים ביום, עם הארוחה.

טי-3 טיפול

1 כף גדושה, 2-3 פעמים ביום, רחוק מארוחות. יש לערבב בכוס מים בטמפרטורת החדר.
* לאנשים המוגבלים בצריכת חלבון - המוצר מכיל חלבון.

שאלה

למידע נוסף ולאופן השימוש , מומלץ לפנות ללקליניקת טבעוני או מחלקת ההדרכה. צור קשר בטלפון - 2025* או 03-5399000
אנמיה - הגדרת המחלה

אנמיה מתאפיינת ברמה נמוכה של כדוריות דם אדומות. כתוצאה מכך, ישנה רמה נמוכה של המוגלובין- חלבון המצוי בכדוריות הדם ותפקידו לשאת את מולקולות החמצן מהריאות אל כל תאי הגוף. לכן מחסור בהמוגלובין גורם למחסור בחמצן זמין לרקמות בגוף. רמה נורמלית של המוגלובין שונה בין זכרים ונקבות. עבור גברים, אנמיה בדרך כלל מוגדרת כרמת המוגלובין של פחות מ-13.5 ואצל נשים פחות מ-12.
הסימנים של אנמיה הם: חיוורון, חולשה, סחרחורת, עייפות, קושי בנשימה והתעלפות.

אנמיה - סימפטומים
  • התעייפות בקלות.
  • צבע עור חיוור.
  • דפיקות לב מואצות.
  • קוצר נשימה.
  • נשירת שיער.
  • מועקה (תחושה כללית רעה).
  • בעיות לב.

ראוי לציין כי אם אנמיה היא ארוכת שנים (אנמיה כרונית), הגוף עשוי להתאים את עצמו לרמות נמוכות של חמצן. בהתחלה החולה לא ירגיש בשינוי, אלא רק כאשר האנמיה הופכת לחמורה יותר. מצד שני, אם האנמיה מתרחשת במהירות (אנמיה חריפה), החולה יכול לחוות את הסימפטומים באופן משמעותי במהירות יחסית.

אנמיה - גורמים

כל תהליך שיכול לשבש את תוחלת החיים הרגילה של תאי הדם האדומים עלול לגרום לאנמיה. תוחלת החיים הרגילה של תא דם אדום היא בדרך כלל סביב 120 ימים. תאי הדם האדומים מיוצרים במח העצם.
כאשר מסתכלים על כל המרכיבים של ספירת דם (CBC), ניתן לאסוף רמזים לסיבה שיכולה לגרום לאנמיה.

הסיבות לאנמיה הן רבות וכוללות: תזונה לקויה, דימום פנימי, מחלות כמו תלסמיה, קרוהן, קוליטיס אולצרוזה, צליאק ועוד, מחזור שופע, תרופות, תפקוד לקוי של מערכת העיכול, תקלות בספיגה של רכיבים כמו ברזל וויטמין B12.

על פי שיטת טבעוני קיימות סיבות נוספות חשובות הגורמות לאנמיה.
בנוסף לסיבות המוכרות, בשיטת טבעוני אנו מאבחנים סיבות נוספות היכולות להסביר את האנמיה ולטפל בה ביתר יעילות - נטיית טיפוס לא מאוזנת.
תקלה בפעילות התאים בהטמעת רכיבים חיוניים למרכיבי הדם השונים כמו:CU ,FR ,COB ועוד.
לחץ, דיכאון וחרדה משבשים את פעילות התאים ועלולים לגרום לאנמיה.
טיפולים כימותרפיים, הקרנות ותרופות רבות.

צריכה מוגזמת של ויטמין B12 וברזל מינרלי בעולם המערבי, גורמת לשינויים בצורכי התאים, אך לא פותרת כלל את הבעיה אלא מנציחה אותה לעתיד לבוא., חוסר דם לא בהכרח קשור למחסור של רכיבים בתזונה. לרוב, מחסור ברכיבים אלה בדם קשור לתקלות בתפקודי התאים. כדי לתקן את התקלות אנו זקוקים לזרזים שיאפשרו לתאים לחזור ולשפעל את המערכות, ואלו יסייעו להטמיע את הרכיבים החיוניים לתאים ולייצר תאי דם תקינים. איזון תפקודי התאים יחד עם תזונה מאוזנת מביא לידי פתרון אמיתי של האנמיה לאורך זמן.

על פי שיטת טבעוני עודף שימוש בברזל ובוויטמין B12, גורם להרעה במצב לטווח הארוך מהסיבות הבאות:

  • מתן ברזל בכמות פוגם בתאים.
  • הכמות הגדולה גורמת לעומס בתאים ומונעת מהם לתקן את הבעיה בעצמם.
  • בדרך כלל, מוסיפים רכיב שקיים בתזונה, אך לא מתקנים את התקלה שגרמה לבעיה.

בעידן שרוב האנשים אוכלים כל כך הרבה מזון, הכולל בשר, חלב, ביצים, עופות, דגים ועוד, שמכילים כמויות גדולות של ברזל וויטמין B12 אין סיבה שיגרם מחסור. יש להבין כי המחסור נגרם מסיבות אחרות שיש לטפל בהן ולא להוסיף על כמות הברזל.
יש לזכור שעודף של רכיבים כברזל וויטמין B12 עלול להוות גורם למחלות שונות וחלקן קשות ביותר. יש מחלות של רעלת ברזל בתאים, בהן ברזל שוקע בתאים ומצטבר. לכן היזהרו משימוש מופרז בתוספי ברזל. הכמות לא מכפרת על איכות הרכיבים.

חלק מן הגורמים הנפוצים ביותר כוללים:

 

  • חוסר ויטמין B12 עלול לגרום לאנמיה ממארת - סוג זה של אנמיה יכול לקרות אצל אנשים שאינם יכולים לספוג ויטמין B12 מן המעיים עקב מספר סיבות, כמו: צמחונים שאינם אוכלים את המקור העיקרי ל- B12 שהוא בשר [לא ניתן לקבל את ה – B12 ע"י תוספי ויטמין בצורה נאותה], או אלכוהוליסטים שהנזק הוא לטווח ארוך.
  • קרע של כדוריות דם אדומות (אנמיה המוליטית) בשל הנוגדנים הנצמדים אל פני השטח של התאים האדומים.
  • מבחר רחב של מחלות מח העצם יכול לגרום לאנמיה.
  • סרטן שהתפשט (גרורות) אל מח העצם, או סרטן של מח העצם (כגון לוקמיה או מיאלומה).
  • נפוצה יכול לגרום למח העצם לא לייצר כהלכה כדוריות דם אדומות, והתוצאה היא אנמיה.
  • טיפולים מסוימים כמו כימותרפיה לסרטן יכולים גם לגרום נזק במח העצם וירידה בייצור תאי הדם האדומים , וכתוצאה מכך לאנמיה.
  • זיהומים מסוימים במח העצם יכולים לגרום לירידת מח העצם ואנמיה.
  • בחולים עם אי ספיקת כליות עשוי להיגרם חוסר הורמון הדרוש כדי לעורר תאים נורמליים ליצור תאי דם אדומים במח העצם.
  • סיבה נוספת נפוצה של אנמיה נקרא אנמיה של מחלה כרונית. זה יכול להתרחש בדרך כלל אצל אנשים עם מחלות כרוניות.
  • תרופות מסוימות יכולות לגרום לאנמיה במגוון של דרכים.
  • HIV - תסמונת הכשל החיסוני הנרכש (איידס) יכול לגרום לאנמיה.
אנמיה - סוגי המחלה

אנמיה כתוצאה מחוסר ברזל
ברזל הוא מרכיב מרכזי של המוגלובין וחיוני לתפקוד תקין של תאי הדם האדומים. איבוד דם כרוני עקב סיבה כלשהי הוא הגורם העיקרי לירידה ברמת הברזל בגוף, בגלל שהוא מכלה את מאגרי הברזל של הגוף. מחסור בברזל הוא אחת הסיבות השכיחות ביותר לאנמיה.
נשים נוטות יותר מגברים להיות במצב של אנמיה מחוסר ברזל, וזאת בגלל אובדן הדם בכל חודש דרך המחזור החודשי.
אנמיה מחוסר ברזל יכולה להיות גם עקב דימום קטן, למשל מסרטן המעי הגס או כיבי קיבה. דימום של כיב קיבה שעלול להיגרם על ידי תרופות אספירין ואיבופרופן (אדוויל, מוטרין). אצל תינוקות וילדים צעירים אנמיה מחוסר ברזל היא לרוב בשל מחסור ברזל בתזונה.
בבדיקת CBC אפשר לקבל רמזים למצב של אנמיה. למשל, אנמיה מחוסר ברזל, בדרך כלל יראה נפח נמוך בהמוגלובין.

אנמיה כתוצאה מאיבוד דם
איבוד דם אקוטי של דימום פנימי (כמו מכיב מדמם) או דימום חיצוני (כמו מטראומה) יכול לייצר אנמיה בפרק זמן קצר. סוג זה של אנמיה עלולה לגרום לתסמינים והשלכות חמורות אם לא מטפלים בה מייד.

אנמיה ותורשה
אנמיה עשויה להיות גנטית. מחלות תורשתיות עלולות לקצר את תוחלת החיים של תאי דם אדומים ולהוביל לאנמיה (למשל, אנמיה חרמשית). מחלות תורשתיות יכולות גם לגרום לאנמיה על ידי פגיעה בייצור של המוגלובין (לדוגמה, אלפא תלסמיה ובטא תלסמיה).
פגם גנטי - תורשתיות עלולה לגרום לאנמיה קלה, בינונית או חמורה. למעשה, אנמיה חמורה עלולה לגרום למוות של העובר. מצד שני, חלק מהמצבים הקלים לא תמיד מתגלים אלא בצורה אקראית במהלך בדיקת דם שגרתית.

אנמיה - סיבוכים

כפי שהוזכר קודם לכן, להמוגלובין יש תפקיד חשוב של אספקת חמצן לכל חלקי הגוף לצריכה ונשיאה בחזרה של פחמן דו חמצני אל הריאות על מנת לנשוף אותו החוצה מהגוף. אם רמת ההמוגלובין נמוכה מדי, תהליך זה עלול להיפגע, וכתוצאה מכך תהיה בגוף רמת חמצן נמוכה (היפוקסיה).
לאנמיה בדרך כלל יש פרוגנוזה טובה מאוד שניתנת לריפוי במקרים רבים. הפרוגנוזה הכוללת תלויה בגורם הבסיסי של אנמיה, חומרתה, ומצב בריאותו הכללית של המטופל.

אנמיה - אבחון

אבחון אנמיה נעשה בבדיקת דם. כאשר המספר של תאי הדם האדומים, או ההמוגלובין, שהוא המרכיב העיקרי בתאי הדם, נמוך מהנורמה זה נחשב לאנמיה. הערכים הנורמאליים הם 14-16 גרם לכל 100 סמ"ק דם לגברים, או 12-14 גרם לכל 100 סמ"ק דם לנשים. אם יש פחות המוגלובין בדם מהערך הנורמלי הנמוך - זאת אנמיה.

האם בדיקות דם לאנמיה משקפות את המציאות?
לעיתים קרובות הבדיקות תקינות אך האדם לא מרגיש כך. לכן, אנמיה היא הרבה מעבר לבדיקת דם.
אנמיה נבחנת בדרך כלל על ידי בדיקת ספירת דם (CBC).

ספירת דם (CBC)
CBC ספירת דם - נבדקים סוגים שונים של תאים בדם. בדיקת CBC מבוצעת על ידי רופא או טכנאי מעבדה. דגימת הדם נבדקת על גבי שקופיות זכוכית תחת מיקרוסקופ. כיום, רוב העבודה היא אוטומטית על ידי מכונות.

בבדיקת ספירת דם נבדקים שישה פרמטרים בדם:

  • נפח גופיפי ממוצע (MCV) – בה נמדדת הערכה של נפח התאים האדומים.
  • המטוקריט – בה נמדד היחס בין התאים האדומים לנפח הדם הכולל.
  • המוגלובין – בה נמדד כמות החלבון נושא החמצן בתוך התאים האדומים.
  • ספירת דם לתאים לבנים (WBC) – בה נמדד מספר התאים הלבנים בנפח דם מוגדר.
  • ספירת דם דיפרנציאלי (מבדיל) – בה נמדד שיעור הסוגים השונים באחוזים של תאי דם לבנים.
  • ספירת טסיות דם – בה נמדד מספר הטסיות בנפח דם מוגדר.

כדי לאבחן אנמיה אנו זקוקים רק לשלושת המרכיבים הראשונים: ספירת דם לתאים אדומים (RBC) המטוקריט, והמוגלובין.
כדי להבחין בגורם לאנמיה קיימת בדיקת דם בה נבדק ממוצע הנפח של תאי הדם האדומים.
כדי לאבחן אנמיה אנו נעזרים ברמזים אשר מתקבלים בבדיקת ספירת הדם CBC – גודל, צורה וצבע של כדוריות הדם האדומות.

הבדיקה
הדם נאסף (באמצעות מחט לניקוז דם מן הווריד) במעבדה או בבית חולים. בדרך כלל, הדם נאסף בצינור סטרילי מיוחד מווריד בזרוע. בצינור יש כמה חומרים משמרים כדי למנוע קרישת דם. תוצאות בדרך כלל יהיו אחרי כשעה.

תאי דם אדומים
כדוריות דם אדומות (אריתרוציטים או RBC) הן הסוג הנפוץ ביותר של התאים בדם - לכל אחד מאיתנו יש מיליוני תאי דם בצורת דיסקים קטנים.
ספירת RBC נעשה כדי לקבוע אם מספר כדוריות דם אדומות נמוך.
ב- RBC נספור ונקבע את גודל ה –RBC. על פי מידע זה ידווחו מספר RBCs לכל נפח מסוים, בדרך כלל מיליוני RBC במיקרו ליטר (אלפית מ"ל) של דם. צורה של כדוריות דם אדומות מוערך גם הוא תחת מיקרוסקופ. כל המידע הזה, המספר, הגודל והצורה של RBC, הוא שימושי לאבחון של אנמיה. בנוסף, ניתן לקבוע את סוג האנמיה.

המוגלובין
המוגלובין הוא פיגמנט אדום המעניק את הצבע האדום המוכר לכדוריות הדם האדומות ולדם. מבחינה תפקודית, המוגלובין הוא תרכובת כימית הנושאת את החמצן מהריאות לתאים בכל הגוף. החמצן חיוני עבור כל התאים בגוף כדי לייצר אנרגיה.
הדם הוא השליח של הפחמן הדו חמצני בדרכו חזרה לריאות (תוצר פסולת של תהליך זה ייצור האנרגיה), הובלה של דו תחמוצת הפחמן חזרה אל הריאות מושגת גם על ידי המוגלובין. דו תחמוצת הפחמן קשור להמוגלובין שמתפרק מהריאות ומוחלף לחמצן שמובל לרקמות הגוף.

המוגלובין נמוך
כמות החלבון נושא החמצן בתוך התאים האדומים. כאשר המוגלובין נמוך המצב נקרא אנמיה. כאשר יש רמת המוגלובין נמוכה, המדדים של המוגלובין במצב של אנמיה - פחות מ- 13.5 אצל גברים ופחות מ- 12.0 אצל נשים.

המטוקריט
המטוקריט הוא היחס בין תאים אדומים לנפח הדם הכולל. המטוקריט הוא דרך נוחה מאוד כדי לקבוע אם ספירת כדוריות דם אדומות הוא גבוה מדי, נמוך מדי, או רגיל.

שמות נוספים למחלה: חוסר ברזל בדם.

שם לועזי: 
Anemia

למען הסר ספק, המידע הנוגע לתוספי תזונה אינו מיועד להנחות את הציבור או לשמש לגביו כהמלצה רפואית מוסמכת, הוראה או עצה לשימוש או שינוי בהוראות הנטילה של טיפול תרופתי. תוספי התזונה אינם מאושרים לשימוש במצבים רפואיים, וייחוס סגולות ריפוי ו/או מניעה של מחלות לתוספי תזונה, אסור על פי הוראות הדין במדינת ישראל